אור ברסלב

נזר הקודש - יומא· הרב משה רוזין

דף פו:

דף פו.

א מאי נעילת שערים רב אמר צלותא יתירתא, ושמואל אמר מה אנו ומה חיינו. והקשה בגבו"א כיון דאינו מתפלל רצה ומודים בנעילת שערים היכי תנן דאיכא נשיאת כפים בנעילה הא אמרינן בסוטה ל"ח כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה יעוי"ש. ולכאורה דבריו תמוהין דהלא איכא למימר דשאני הכא דליכא תפילת עבודה. - אבל איכא להקשות דלא תקנו נשיאת כפים רק בברכת עבודה. והנה בתוס' יוהכ"פ הקשה לשמואל דאינו מתפלל היאך הכהנים נושאים את כפיהם בנעילה הרי ברכת כהנים צריכה שתהא סמוכה לעבודה, יעוי"ש. מלשון זה משמע דסבר דליכא נשיאת כפים רק בברכת עבודה, - ומתרץ דבבקשת מה אנו מה חיינו היה מזכיר בסופה מילי דעבודה ושם היו נושאים את כפיהם, יעוי"ש:

ב והנה לכאורה אפשר לומר דשמואל לא קאמר אלא לענין תפילת נעילה שיוצא גם בתפילת מה אנו ומה חיינו, אבל סבר ג"כ דבשביל נשיאת כפים בעינן לתפילה ממש, ונפק"מ לענין אם נתאחרה השעה, ועבר זמן נשיאת כפים דבעינן דוקא ביום כמו"ש בהגהות מיימוני בפר"ג מהל' תפלה אות ה', ולזה אמר שמואל דיוצא בתפילת נעילה במה אנו ומה חיינו: ג ואין להקשות מהא דפריך הש"ס לשמואל מהא דתניא דבנעילה מתפלל שבע. דלמא הך ברייתא כר"מ דסבר דיש נשיאת כפים בנעילה ושמואל אליבא דר' יהודה דסבר אין נשיאת כפים בנעילה דליתא דאטו תקנו התפילה משום נשיאת כפים, אבל יש להקשות לפי מה שפירשנו דשמואל בא ללמדנו דיוצאין בתפילת נעילה במה אנו ומה חיינו, ונפק"מ באופן שפנה יום, אבל בעיקר הדין יש להתפלל שבע באופן שהוא בעוד יום. ובזה איכא גם נשיאת כפים: ד ונראה דכל עיקר יסודו של הגהות מיימוני דנשיאת כפים ביום כתב מהא דאיתקש ברכה לשירות, ומה שירות ביום אף ברכה ביום, ושירות היינו שירה כמבואר בערכין י"א ושירה היתה ביום דהא מקטירין אחריו קטורת וגרות, וא"כ גם נשיאת כפים צריך להיות בעוד יום גדול, אבל אמוראי פליגי שם בזה. וסברי דשירות לא קאי על שירה, יעוי"ש. ולפי"ז יש לומר דלאינך אמוראי גם כי פנה יום יש לברך נשיאת כפים. ולהכי לא משני הש"ס כן אבל תמוה דהלא שמואל סבר שם בערכין דשירות הכוונה שירה וא"כ אליבא דשמואל שפיר יש ליישב כמו שכתבנו, ואפשר לומר דהש"ס מסיק בתיובתא לשמואל, מפני שכולהו אמוראי שם סברי דשירות לא קאי על שירה, ושפיר יש נשיאות כפים גם כי פנה יום:

ה שם, אמר רב תפלת נעילה פוטרת של ערבית. ויש לעיין דלפי"ז ע"כ מיירי שהתפלל נעילה בזמן ערבית, ולפי"ז קשה היאך היו נושאין כפיהם, ותקשה לרב, ומדוע לא פריך הסוגיא לרב מברייתא דלעיל כמו שמסיק הש"ס בתיובתא לשמואל. ובירושלמי פר"ד דברכות דאיתא שם אימתי הוא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגין רב ורבי יוחנן, רב אמר בנעילת שערי שמים (שהוא תחילת הלילה) ור"י אמר בנעילת שערי היכל אמר רבי יודן אנתירדיא מתניתין מסייע לר"י בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם וכו' וביוהכ"פ אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום, יעוי"ש. וא"כ קשה טובא מדוע לא פריך הכא הסוגיא מזה לרב. והנה לפי מה שפירשנו בהגהות מיימוני שסובר הירושלמי דנשיאת כפים ביום הוא מטעם דאיתקש לשירה. ולפי מה שכתבנו דאפשר דש"ס דילן לא סבר לה דשירות הוא שירה. וממילא כשר נשיאת כפים גם בערב. וזהו בנעילת שערי שמים:

ו עוד יש לומר דלא קשה לרב מטעם דרב לשיטתו דצלי של שבת בערב שבת. ואדרבה יש לתמוה מאי פריך בירושלמי שם הא לרב לשיטתו דיכול להתפלל ערבית מבעוד יום שפיר איכא נשיאת כפים גם כן. ואין לומר דרב צלי של שבת בערב שבת שהוא מטעם שכתב המג"א בסימן רס"ז שהוא מפני שאין מקטירין אברים ופדרים של חול בשבת, יעוי"ש. דזה ליתא דמבואר בירושלמי ברכות פר"ד דגם בשבת מתפללין של מוצאי שבת, וע"כ משום דסבר כן להלכה, וזהו כר' יהודה דסבר כן. וא"כ שפיר סבר דנעילה פוטרת של ערבית אף שהוא עוד יום, ושפיר איכא גם נשיאת כפים, וא"כ מאי מותיב שם בירושלמי, וצ"ע:

תוכן העניינים

נזר הקודש - יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה