נזר הקודש - יומא· הרב משה רוזין
דף עב.
ברש"י ד"ה יכול וכו' רישא דברייתא וכו' יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה ת"ל תחתיו מבניו מי שבנו עומד תחתיו. - והקשה המהרש"א והלא לקמן ממעט משוח שעבר מעשירית האיפה מטעם דחדא אמר רחמנא ולא שנים כדפירש"י לקמן, וא"כ מה"ט יש למעט גם משוח מלחמה לעשירית האיפה, יעוי"ש. אמנם אפשר לומר דהתנא בא למעט אף באופן שמת הכהן גדול דפליגי תנאים במנחות נ"ב אם עשירית האיפה בא משל צבור או משל יורשין, והנה באופן זה שמת הכהן גדול, ויש כהן משוח מלחמה שייך זכות זה להמשוח מלחמה, להכי איצטריך קרא ללמדנו דהמשוח מלחמה ליתא כלל בזכות זה דעשירית האיפה. משא"כ לקמן במשוח שעבר דמיירי שהכהן גדול בחיים, בזה נלמד דלא הוי משוה שעבר בדין זה דעשירית האיפה מטעם דהדא אמר רחמנא ולא שנים:
יג והנה לפי"ז יש לעיין היאך הדין בשמת כהן גדול ויש משוח שעבר אם המשוח שעבר מביא עשירית האיפה, טרם שנתמנה לכהן גדול, וצ"ע: יד והנה עוד שם ברש"י סיום הברייתא וגבי כהן גדול תניא בדוכתא אחריתי בתו"כ לכהן תחת אביו דלמד שהבן קודם לכל אדם וכו', והקשה המהרש"א דהלא מהאי קרא גופי' דמייתי שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אנו לומדים דבנו קודם לכל אדם, יעוי"ש, אבל אפשר לומר דמזה הקרא אנו לומדים דבעינן שיהיה הבן ראוי לזה. עוד נראה דאם מקרא דשבעת הימים הוי אמרינן דזה דוקא בכהן גדול המשוח בשמן המשחה, אבל מהאי קרא דלכהן תחת אביו כתיב בתרי' אשר מילא את ידיו דזה מיירי גם במרובה בגדים, וגם בזה בנו קודם: