אור ברסלב

נזר הקודש - יומא· הרב משה רוזין

דף כא.

דף טו.

ולא נמצא פסול בעומד וכו' עי' בספרנו נזר הקודש למנחות דף קמ"ז דף הספר שסילוקו כסידודו, עי' בספרנו שם. כלי עץ העשוי לנחת וכו'. עיין בספרנו שם שמבואר היטב:

תוס' ד"ה נבלעין במקומן פירש הרב פורת דהוא הדין דישון מזבח החיצון, ואין נראה לרבינו תם דמנא לי' האי סברא כיון דלא חשיב לי' בהדי הנד יעוי"ש, וכן הקשו בתוס' ישנים ובריטב"א ובאמת גם שיטת רש"י כן הוא כהרב פורת והוא דכתב רש"י בהדיא במשנה ד"ה תורמין וכו' ונבלע במקומו שנאמר והרים את הדשן וגו' ושמו אצל המזבח יעוי"ש. ולכאורה דברי רש"י תמוה בלא"ה מה ראיה מביא מהקרא שהיתה בליעה במקומו, הלא אין נסים מרומזים בקרא. ונראה דכוונת רש"י כך הוא דכיון דמקום הדשן אצל המזבח. וזהו גם מקום דישון מזבח הפנימי ומוראה ונוצה, וכמו שמבואר ברש"י הכא בסוגיא ד"ה ודישון מזבח וכו', וא"כ לפי"ז כשהיתה בליעה להדישון מזבח הפנימי ולהמוראה ונוצה, וע"כ דהיתה הקרקע נפתחת מתחתי' והיתה בולעת כל אלו, וממילא כשהיתה הדשן של מזבח החיצון מונח שם, בהכרח גם דשן הלזה היה נבלע שם במקומו וזהו כוונת רש"י שמציין מקום הדשן, ומזה אנו יודעים כי היתה שם בליעה, וממילא גם דשן זה נבלע שם, - ומטעם זה לא חשיב לה בהדי בלועין משום דתרומת הדשן שהיתה בהשכמה קודם שמטא זמן בליעה, והש"ס חשיב הדברים שהבליעה באה עבור עצמם וגם זה מדויק בלשון וכוונת רש"י במשנה שכתב בתה"ד בהשכמה:

תוכן העניינים

נזר הקודש - יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה