אור ברסלב

נזר הקודש - יומא· הרב משה רוזין

דף ט.

דף ח:

ז אלא מעש"ש נפרשו ונסקי וניכלוהו בירושלים. אמר עולא מתוך וכו' לא אטרחונהו רבנן. והנה מדפריך מהפרשה, וגם מהולכה לירושלים, ומשמע מזה דלא אטרחונהו רבנן גם להפריש. ויש לעיין היאך יתן תרומת מעשר טרם שמפריש מעשר, וע"כ צריך לומר שנותן אחד ממאה לתרמת מעשר, וקשה הא הוי טבל בלא הפרשה, וע"כ צדיך לומר כמו שפירש"י דסמכינן ארוב ע"ה מעשרין, וכמו דסומכין ארובא בדבר הסקה לירושלים כן סומכין ארובא גם בדבר ההפרשה. אבל יש לעיין הלא מבואר בפר"ה דדמאי הלוקח מן הנחתום כיצד מעשר נוטל כדי תרומת מעשר וחלה וכו' ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחלל על המעות, יע"ש, ומדחזינן דצריך לקבוע מקום הרי חזינן דצריך להפרש מעש"ש. להכי נראה דהלוקח מחויב להפריש מעש"ש, ורק בנחתום הקילו למכור בלא הפרשת, אשר אדם אחר אינו רשאי כדתנן בפר"ג דדמאי, אבל פשיטא דהלוקח מפריש. וכן כתב הרמב"ם בפר"ט מהל' מעשר הי"ב וז"ל הנחתומין לא חייבו להפריש מעש"ש מדמאי אלא תרומת מעשר בלבד וכו', והלוקח מפריש מעש"ש. וע"כ עיקר הא דפריך הגמ' הכא העיקר מהמעש"ש מדוע לא יוליך הפירות לירושלים, וכן יש לדייק בפירש"י שפירש בד"ה חובטין אותן, הנתומין, והכוונה שדוקא להנחתומין חובטין שהן המוכרין, אבל בהלוקחין דליתא להאי טעמא בעי העלאה למעש"ש בירושלים: ח התוי"ש והריטב"א הקשו מדוע לא אטרחינהו לחלל המעש"ש על שו"פ, ותירצו משום דלפעמים אין לו שו"פ יעוי"ש. ולדעתי נראה דיש בזה חששא פן יחלל המעש"ש קודם שיתרום התרומת מעשר, ובאופן זה לא מהני חילול דהרי הוא טבל, וביותר דמיירי הכא בנחתום ע"ה, ואעפ"י שהירושלמי מוקי המשנה בנחתום שלקח גבל חבר, אבל כיון שיש נחתום ע"ה שעושה בעצמו. והתקנה בחילול על שו"פ אם היו עושין תקנה זו, כי אז היו הכל נאמנים על זה כמו שנאמנים על תרומה גדולה מטעם שחטה שחטה אחת פוטרת. ואז יש מקום לחוש כי יעשו החילול בעודו טבל:

תוכן העניינים

נזר הקודש - יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה