אור ברסלב

נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין

דף קב.

דף קא:

אמר רב יהודה אמר רב אבר מן החי צריך כזית מ"ט אכילה כתיבה ביה. - ויש לעיין אם בעינן שיאכל האבר כולו ובעינן שיהא בכזית בכולו, או דלמא דסגי בכזית כגון שהאבר כולו יש בו הרבה זיתים סגי בכזית אחד מן האבר. והנה דעת התוס' לעיל צ"ו ע"ב ד"ה ור' יהודה, כתבו דלעולם לא מחייב עד שיאכל אבר שלם, דהיינו בשר וגידין ועצמות, יעו"ש. וע"כ מתפרשא הא דאמר רב הכא דבעינן כזית, הכוונה שאוכל האבר בשלימותו, והיינו שהאבר הוא קטן, אבל אם הוא גדול ויש בו הרבה זיתים בעינן שיאכל כולו. - אמנם הרמב"ם כתב בפר"ה ממ"א ה"ג האוכל מאבר מן החי כזית לוקה ואפילו אבר שלם אם יש בו כזית חייב פחות מכזית פטור, חתך מן האבר כברייתו בשר גידין ועצמות כזית ואכלו לוקה אעפ"י שאין בו בשר אלא כל שהוא, יעו"ש. נמצא דפליגי בזה הרמב"ם והתוס':

אמנם קשה להרמב"ם מהא דאיתא לקמן ק"ג ע"ב דפריך שם לרשב"ל היכא משכחת לה כיון דסבר חלקן מבפנים ג"כ פטור, ומשני בגרומיתא זעירתא. - וקשה דהלא להרמב"ם אתי שפיר בפשיטות שנטל מאבר שלם חלק ממנו בשר וגידין ועצמות כזית חייב משום אבר מן החי וכזית יכול לבלוע בבת אחת, וזהו סברת התוס' לעיל. אבל להרמב"ם קשה, ועי' בפר"ח סימן ס"ב, דתמה מזה על הרמב"ם בצ"ע:

ונראה דסבר הרמב"ם דבעינן שיאכל דרך אכילה, ובליעה כזית שלם בלא לעיסה אין זה דרך אכילה, עי' שם בתוס' ד"ה חלקו, וכיון דאכילה כתיב באבר מן החי בענן דרך אכילה. אמנם בגרומיתא זעירתא הוי בליעה דרך אכילה, והיינו מפני שאין אדם לועסו, אלא בולעו:

ואעפ"י דקיי"ל דבליעה הוי דרך אכילה אף במקום שאמרה תורה בלשון אכילה כמו גבי מצה דקיי"ל בלע מצה יצא. אמנם שאני הכא דחידוש הוא באבר מן החי דחייבה תורה אגידין ועצמות גם כן ומה"ט לא מהני צירוף בכדי אכיל תפרס גם כן כמו שמבואר בסוגיא ובפירש"י. וזהו דינו דרשב"ל דלא מהני בליעה כזית שלם רק באופן שדרכו בכך:

תוכן העניינים

נזר הקודש - חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה