נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין
דף קא:
גמ', ורבי יוסי הגלילי לית ליה איסור כולל, והתניא שבת ויום הכפורים שגג ועשה מלאכה מנין שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו ת"ל שבת היא יום הכפורים הוא דברי ריוה"ג ר"ע אומר אינו חייב אלא אחת. - והקשו בתוס' וא"ת ומאי פריך שאני הכא דגלי קרא. עוד הקשו בד"ה ר"ע הקשה הרב ר' שמואל מוורדון מהא דסבר ר"ע לקמן קי"ג דסבר ר"ע איסור חל על איסור:
והנה הר"ן בחידושיו מתרץ קושיא זו דטעמא דר"ע הכא לא הוי מטעם אין איסור חל על איסור, דבאמת סבר איסור חל על איסור, והא דאמר הכא אינו חייב אלא אחת הוא משום דסבר דשבת ויוהכ"פ חד שמא נינהו דבתרווייהו שבתון כתיב בהו וכחד איסורא הוי, יעו"ש. - ולפי"ז ריה"ג דסבר שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו הוא משום דסבר דשני שמות נינהו מדאמרה תורה שבת היא, יום הכפורים הוא. והנה מדחלקה תורה לשנים, להכי חייב משום שניהם, ואין בזה משום איסור חל על איסור, והיינו דלא סבר דשבת חל על יום הכפורים. או שיום הכפורים חל על שבת, אלא דהתורה חלקן לשני חיובים:
ובזה מתורץ הא דהקשו התוס' שאני הכא דגלי קרא, והיינו דבאמת לא גלי לן קרא דאיסור חל על איסור, אלא התורה אמרה דשני חיובים נינהו מטעם דשני שמות הן, ויש לכל אחד שם בפני עצמו:
והש"ס דפריך מריוה"ג דלית ליה איסור כולל מהא דמחייב רבי יוסי הגלילי משום שבת ומשום יוהכ"פ ע"כ דאית ליה איסור כולל, דאל"כ אם לית ליה איסור חל על איסור בכולל או גם בבת אחת כפירש"י היאך יתחייב משום יוהכ"פ כיון דלא מצי חייל על שבת דקדים לפירוש התוס' או לפירוש רש"י דגם בבת אחת אחת לא סבר, והיינו דהתורה לא חידשה בדבר החלות, ורק חידשה תורה שהם שני שמות:
והא דפליגי ריוה"ג ור"ע אם הוא שם אחד או שני שמות, נפק"מ לדינא במקום אחר בעשה מלאכה ואינו יודע אם בשבת או ביום הכפורים עשה, דלפי מה דקיי"ל כר' יהושע בשבועות י"ט דבעינן אשר חטא בה שיודע באיזה חטא חטא, דבזה לר"ע חייב כיון דחד שמא נינהו, ולריוה"ג פטור, משום דלא קרינן בזה אשר חטא בה. ועי' בספר נחלי מים להגאון מהרי"מ בדרוש ה' שנחית לזה בביאור הסוגיא ומבאר שם עוד סוגיא דכריתות בטוב טעם ודעת: