אור ברסלב

נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין

דף צח:

דף צח.

גמ' והתנן זהו היתר הבא מכלל איסור למעוטי מאי לאו למעוטי כל איסורין שבתורה, והקשו בתוס' דלמא אתא למעוטי שאר איסורין שבתורה, שאין מבטלין איסור לכתחילה. ותירצו דלשון זה היתר מכלל איסור משמע מכלל דבר האסור באכילה. והרשב"א כתב בשם התוס' דסברי דמדאורייתא מותר לבטל איסור לכתחילה. ומפרש הא דאמר חידוש, (והיינו אם אמרינן דמותר לבטל לכתחילה א"כ אין חידוש בהא דזרוע בשלה) כתב הרשב"א דהכוונה חידוש הוא דמצוה איכא לבטל האיסור, והיינו דבשארי איסורי תורה ליכא מצוה לבטל, והכא בזרוע בשלה מצוה איכא, אבל בשארי איסורים גנאי הוא לבטל, יעו"ש. והנה בזה שמוסיף הרשב"א דגנאי הוא לבטל איסור בידים. יש לפרש הכוונה דע"כ מעולם לא הוי הכוונה בתורה לבטל דבר האסור בהיתר, ורק אם נפל איסור בהיתר רשאי להוסיף על ההיתר עד שיהא שיעור ביטול:

ובזה יש ליישב הא דאיתא בשו"ת נוב"ת סימן מ"ה שהקשה הגאון השואל שם בהא שכתבו התוס' לקמן קי"ד בד"ה עד, ודוקא נבלה בארץ ישראל שאין עכו"ם מצויים שם. ואם בא למוכרה לעכו"ם צריך ליתנה בדמים מועטים נתינת גר קודמת, והלא כיון דמן התורה מותר לבטל, הלא גם נבלה בארץ ישראל יצוייר הרבה דמים על ידי ביטול, יעו"ש. - אמנם כיון שע"כ גנאי הדבר לבטל איסור ממש ליתן בתוך רובא היתר, והרי זה מאוס לפני הקב"ה, להכי אין שיווי דמים, והרי זה כעין דאורייתא לעשות דבר גנאי, וע"כ כל עיקר הא דמותר מדאורייתא לבטל הוא רק באופן שנפל איסור לגו היתרא בתערובות, רשאי להרבות על ההיתר בכדי שיעור ביטול, וכעין סברא זו ראיתי בשו"ת מקום שמואל סימן פ"ו. אבל לא נחית לומר שזהו כוונת הרשב"א, ולדעתי נראה כמוש"נ:

כתבו התוס' בשם הרב ר' יוסף מאורליינ"ש דאפילו למ"ד טעם כעיקר דאורייתא לא לקי אטעם אפילו שלא במינו מטעם דליכא אלא עשה, יעו"ש. ומרן הגר"א ז"ל הקשה מהא דזבחים ע"ח, וכן הקשה שם בגיוה"ש. והנה בספרנו נזר הקודש לזבחים מבואר הענין לנכון:

תוכן העניינים

נזר הקודש - חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה