אור ברסלב

נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין

דף נח:

דף נח.

אמר רב הונא לא שנו אלא שחסר ויתר ביד, אבל ברגל טרפה נמי הוי, מאי טעמא, כל יתר כנטול דמי. ופירש"י יתר אחד חסר אחד והוי כבעלת רגל אחד. מבואר דשיטת רש"י ביתר כחסר כמשמעו ששניהם חסירים. וממילא הוית כבעלת יגל אחת משום דהרגל היתר עושה חסר להרגל שעמו. וההסבר זה נראה כמו שכתב התורת חיים לפי שכל אבר יש לו יניקה בגוף והזנה שהוא מתקיים על ידו, והיכא דאיכא יתרון אבר חלקת היניקה לשניהם, ואין כח בחד יניקה להספיק לשניהם, נמצא ששניהם אינם מתקיימים וכנפולין דמי עכ"ל. - והנה לשיטה זו תצא קולא במקום שכשר ניטל כמו בטחול, ואם נמצא שני טחולין ואפילו בסומכייהו כשרה שהרי רואין אותן כאילו ניטלו שניהם וניטל הטחול כשר. וכן כתב הרשב"א בחידושיו שכן הוא לפירש"י. אבל לא כן דעת הרמב"ן שסובר דכנטול אמרינן כחסר לא אמרינן, והדין תליא בניטל, אם ניטל כשר, ובאופן שניטל טריפה כגון בשני טחולין הסמוכין בסומכייהו טרפה. אבל שיטת הרמב"ם כרש"י כמו שכתב בפר"ו משחיטה ה"כ ובכס"מ שם. והנה לפי"ז תמוה מה שכתב הרשב"א הכא שדעת הרמב"ם לאיסורא ונראה שט"ס ברשב"א, ובמקום הרמב"ם צריך להיות הגירסא רמב"ן:

והנה ביתר רגל מן הארכובא ולמטה משמע מפירש"י דכשרה. וזהו מדכתב דהוי דין זה כשמוטת ירך דטרפה ושמוטת ירך הוא למעלה מארכובה. ועי' בספרנו למס' בכורות מ' דמבואר כן להלכה:

גמ'. העיד נתן בר שילא רב טבחיא דצפורי לפני רבי על שני בני מעיים וכו'. - ולכאורה יש להעיר דזהו שלא כברייתא דתנא לוי לעיל כל טריפות שמנו חכמים, ועי' תוס' לעיל נ"ז ד"ה שמוטת ירך. אבל נראה כמו שכתבנו לעיל בשם הרמב"ם דלא מיירי לוי אלא בזה ששוה בהמה לעוף. דהיינו שאיבריהן שווין ועי' תוס' לעיל נ"ז ד"ה למה:

גמ'. אמר שמואל הלעיטה חלתית טרפה מ"ט דמינקבה להו למעיינה. - והנה הרבינו ירוחם כתב אכלה קורט של חלתית כשרה משום טרפה ואסורה משום סכנת נפשות ותמוה שכתב היפך הסוגיא. והפר"ח בסימן נ"א תמה עליו בזה. ומה שכתב הפר"ח כי היה להרבינו ירוחם גירסא אחרת תמוה דהלא הוא תלמידו של הרא"ש והרא"ש הביא הגירסא כמו שהוא לפנינו, גם יש לתמוה מנין לרבינו ירוחם לומר שיש בזה משום סכנה כיון שלא נזכר בזה בדברי שמואל:

ובכדי שלא לישווי' לרבינו ירוחם כטועה ח"ו, נראה דיש הבדל בדברי רבינו ירוחם לדברי שמואל, והיינו דשמואל אמר הלעיטה חלתית דמשמע שאכלה הרבה ובזה אמר שמואל דטרפה מטעם דכיון דהלעיטה הרבה מהחילתות דזה ודאי נוקב להמעיים וטרפה, אבל הרבינו ירוחם כתב שאכלה קורט של חילתות דזה בגדר משהו כמשמעו של קורט שהוא רק קורט אחד, ובזה כשרה: ולמד זה לחלק בין הלעיטה שמשמעו רבים דהיינו אכילה כדרכה, לבין קורט אחד, הוא בכדי שלא תקשה מדוע לא מוקים הש"ס בזבחים ע"א דפריך שם האי טריפה היכי דמי וכו' ומדוע לא מוקים הש"ס שאכלה קורט של חילתית דהוי טרפה ולא ניכר בנתערבו, וכמו שמקשין העולם בזה והובא בפליתי שם סק"ג. ומתרץ דבאופן זה ניכר מפני דמיד שאכלה אותו אחזתה קדחת וניכרת יעו"ש. אבל כל זה באופן שאכלה הרבה. משא"כ באכלה קורט אחד בזה בודאי לא בא הקדחת במהרה, וא"כ אכתי תקשה מדוע לא מוקים הש"ס באכלה רק קורט אחד, ומזה מוכח דבאכלה קורט אחד דכשרה:

והא דלא משני הש"ס בקושיא דחילתית אחילתית דהברייתא מיירי שאכלה רק קורט אחד, משום דהברייתא מיירי גם כן בהלעטה שמשמעו אכילה מרובה, ולהכי מחלק הש"ס בין העלין לבין הקרטין:

אבל אכתי דברי רבינו ירוחם תמוהין בזה שכתב דאסור מפני הסכנה דזה לא נזכר בדברי שמואל כלל. וביותר דגם בהלעיטה חילתית לא כתב רק טריפה, ולא כתב שיש בזה גם משום סכנה. איברא דיש לומר דכיון שאמר טרפה שוב אין צורך לומר סכנה, מפני דזה סגי להיות נזהר מהאכילה, ולמי שאינו חייש לאיסור טרפה אין אנו מחויבן להזהירו מפני סכנה, וכמו שאמר רשב"ג בב"ק ס"ט. אבל עכ"פ מנין לרבינו ירוחם לחדש סכנה כיון שלא נזכר מזה בש"ס:

והנה יש להוכיח להיפך בהא דאיתא בפרק אין מעמידין מ' ע"ב ועלה של חילתית ופריך פשיטא ומשני לא נצרכה אלא לקרטין וכו' יעו"ש. מבואר דכל עיקר החששא מפני האיסור ולא משום סכנה. אלא שיש לומר דשאני אדם מבהמה. ומטעם זה יש לדחות מה שהעיר הפר"ח מהא דאיתא במכילתין לקמן אמר רב יהודה האי מאן דאכל תלתא תקלי חלתית וכו' אליבא ריקנא משתלח משכיה. משמע הא לאו הכי ליכא סכנה, גם כן יש לומר דשאני אדם מבהמה. אבל עדיין קשה מנין לרבינו ירוחם לחדש דאיכא סכנה לבהמה:

והנה אפשר לומר דחיליה דרבינו ירוחם מהא דאיתא לקמן אמר רבי אבוה בדידי הוי עובדא ואכלי חד תקלא חלתיתא, ואי לא דיתבי במיא משתלח משכאי וקיימתי בעצמי החכמה תחיה בעליה, יעו"ש. הרי חזינן דיש סכנה בהאי חלתיתא גבי אדם. ואעפ"י שאפשר שאכל יותר מחד קורט אבל כיון דחזינן דיש בזה סכנה, להכי כתב הרבינו ירוחם דגם בקורט איכא משום סכנה משום דיש להחמיר בחשש סכנה יותר ויותר:

תוכן העניינים

נזר הקודש - חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה