נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין
דף נא:
הב"ע שהפריס על גבי קרקע. - הנה אוקימתא זו שלא אליבא דהלכתא לפום מה דקיי"ל כרב נחמן דבית הרחם אין בו משום ריסוק אברים. לפי מה דאיפסק להלכה כרב נחמן. ומזה יש לתמוה על הרא"ש והטור בהלכות יו"ט בפר"ק דביצה כתב הרא"ש דעגל הנולד ביו"ט אסור לשחטו ביו"ט עד שיפריס על גבי קרקע, וזה תמוה דהלא הכא פוסק הרא"ש כרב נחמן, וא"כ מ"ש יו"ט, ואם אמרינן דיו"ט שאני, א"כ מדוע פריך הש"ס מהא דיו"ט. - והרמ"א בד"מ סימן תצ"ח מביא קושיא זו ומתרץ דשאני בחול שמותר לשחוט, ואם רואין בו שום ריעותא מטריפין, אבל לשחוט ביו"ט יש לחוש שמא ימצא אח"כ ריעותא, ויש בזה חילול יו"ט עכת"ד, יעו"ש. - אבל קשה דלפי"ז מדוע פריך הש"ס מהא דיו"ט. אבל אפשר דזהו שמשני הש"ס הב"ע שהפריס על גבי קרקע היינו דביו"ט ע"כ מיירי באופן זה מטעם דיש לחוש שמא ימצא שינוי באברים הפנימיים. - וראיתי אח"כ בפר"ח שהקשה על הרמ"א מדוע פריך מהא דיו"ט יעו"ש. אבל נראה דזהו כוונת הש"ס בתירוצא:
ויש לעיין לפי מה שכתבנו לעיל בשם הר"ן דכל עיקר חידושא דרב נחמן דלא חיישינן למיעוט דהלידה עושה ריסוק אברים דלא הוי מיעוט דשכיחא, אלא הוי מיעוט שאינו מצוי ולא חיישינן ליה, א"כ יש לחוש ביו"ט כיון שהוי מיעוט שאינו מצוי, ועי' במג"א שם אות יו"ד שהרבה לתמוה על הד"מ:
ובספר אשל אברהם להגאון ר' אברהם ברודא כתב דכל עיקר דינא דר"נ הא דאמר אין בו משום ריסוק אברים, היינו דלא בעינן מעל"ע, אבל בדיקה בעי, ומהני הבדיקה בתוך מעל"ע גם כן. וממילא ביו"ט כיון דבעינן בדיקה אחרי השחיטה להכי אסור לשחוט ביו"ט עכת"ד יעו"ש. אבל תמוה לחדש זה כיון שלא נחתו לזה הראשונים, ומשמעות הלכה משמע דלא בעינן גם בדיקה, וביותר שאי אפשר להעמיס זה בכוונת הרא"ש כיון שלא הזכיר בהל' טריפות דבעי בדיקה:
והנה מה שנראה לדעתינו ביישוב דברי הרא"ש והטור הוא לפי דברי הר"ן בחידושיו שכתב דדינא דרב נחמן הוא שבא לומר דלא חיישינן לריסוק אברים הוא לומר דלא הוי מיעוטא דשכיח כמו סירכא בריאה, אבל עכ"פ מיעוט איכא דהלידה גורמת ריסוק. ולפי"ז איכא הכא תרי מיעוטי המגרעין כח הרוב. היינו מיעוט טריפות דאיכא בכל בעלי חיים, ומיעוט שנתרסקו אברים מכח הלידה, וא"כ הוי פלגא ופלגא ומספיקא אסור לשחוט ביו"ט ובעינן לצאת מחשש ריסוק אברים, ולזה בעינן שיפריס על גבי קרקע. וסברי הרא"ש והטור דבספיקא לא מחללין יו"ט:
ובזה בזה יש ליישב גם דברי הרמ"א בד"מ שכתב דאם רואים שינוי באברים הפנימיים טריפה. והקשה המג"א שם דהלא כיון דלא חיישינן לריסוק אברים אפילו נמצא בו שינוי גם כן כשר יעו"ש. אמנם ע"כ גם הרמ"א סבר דיש מיעוט ולדות שנתרסקו האברים בלידה, ולכן כשרואין שינוי בהאברים חיישינן לריסוק, ולהכי אין שוחטין ביו"ט ובעינן שיפריס על גבי קרקע שיצאת מחשש ריסוק לגמרי:
איברא דלפי"ז קשה מדוע לא כתב ביו"ד סימן ט"ו דבנמצא שינוי באברים הפנימיים טריפה וכמו שהקשה שם המג"א, ודוחק לומר שהרמ"א חזר ממה שכתב בהל' יו"ט כמו שכתב שם המג"א:
ונראה דבאמת מצד הדין אין בזה חיוב לחזור שמא יש בזה שינוי מטעם דסמכינן ארובא וכמו"ש הר"ן, מטעם דלא הוי מיעוט המצוי. - אמנם לגבי לשחוט ביו"ט חיישינן שמא ימצא בו שינוי באברים הפנימיים המעידים על ריסוק אברים:
תוס'. ד"ה מודה רבי שמעון לענין קדשים לא הוי צריך כאן לדברי רבי יוחנן דבבכור עסקינן דתלי רחמנא בפטר רחם וכו' יעו"ש. וכן כתב הר"ן בחידושיו. אבל נראה דבא הש"ס ליישב שלא תימא דהוי דרך דופן, ואזלא אליבא דרבי טרפון דתנן בבכורות י"ט דסבר דמספקא ליה אם בכור לדבר אחד הוי בכור ואפילו יוצ"ד קדוש בבכורה אע"ג דכתיב פטר רחם. ור' שמעון סבר כן בפרק יש בכור דבכור לדבר אחד הוי בכור. וכתבו שם התוס' מ"ז ע"ב ד"ה בכור לדבר אחד דסברת רבי שמעון חלוקה מרבי טרפון דיוצ"ד ממועט מפטר רחם. וזהו שמביא הש"ס הא דר' יוחנן דסבר דמודה ר' שמעון דלא קדיש, והיינו דאעפ"י דסבר דבכור לדבר אחד הוי בכור, כי זהו רק לנחלה, אבל לא לקדושה, דמודה ר' שמעון דאינו קדוש:
תוס' ד"ה עמדה אינה צריכה מעל"ע. - והקשו מהא דאיתא בזבחים דאמר ר"ל דאיערב בנפולה ופריך ונבדקיה, ומשני קסבר עמדה צריכה מעל"ע הלכה צריכה בדיקה, והנה ע"כ עיקר הדבר הא דבעי בדיקה ובקדשים לא אפשר, וא"כ מדוע קאמר הש"ס הא דעמדה צריכה מעל"ע, והוא שלא אליבא דהלכתא כמו שקאמר הש"ס הכא:
והנה לפי מה שכתב הב"ח בשם הפוסקים בהא דהלכה אינה צריכה בדיקה, זהו רק בעמדה מעצמה, אבל אם העמידוה בידים בידי אדם לא מהני בלא בדיקה אף אם הלכה יעו"ש. ולפי"ז מצינו דשני אופנים יש בעמדה, א"כ איכא לפרש דהא דקאמר הש"ס הכא עמדה אינה צריכה מעל"ע, היינו בשעמדה מעצמה משא"כ בשעמדה על ידי אחרים צריכה מעל"ע, ובאופן זה מיירי בזבחים. ובאופן זה לא מהני גם בשהלכה בלא בדיקה:
וזהו פירושא שם בזבחים דפריך ונידקיה ופירש"י בעמדה או בהילוך יעו"ש. והנה מה שפירש"י בעמדה תמוה דהא בעמדה לכו"ע בעי בדיקה, ובקדשים לא אפשר כמו שפירש רש"י שם ד"ה נפולה, וע"כ כוונת רש"י בעמדה היינו גם ששהתה מעל"ע, ובאופן השתים לא בעי בדיקה גם כן. ועל זה משני הש"ס עמדה צריכה מעל"ע הלכה צריכה בדיקה, והיינו דמיירי עמדה שהעמידוה בידים, ובזה גם בבשההתה מעל"ע וגם הלכה צריכה בדיקה: ומזה יש לדון בשעמדה מעצמה וגם שהתה מעל"ע לא בעי גם בדיקה. והרבינו ירוחם כתב כן לדינא דבשעמדה ושהתה מעל"ע לא בעי בדיקה, ותמהו עליו מנין להורות דין חדש כזה ועי' בפר"ח. - אבל נראה שלמד כן ביישוב קושיות התוס' וכמוש"נ:
ובעיקר הדין דנפולה ובדיקה שלה מבואר אצלינו בספרנו נזר הקודש למס' זבחים בפרק התערובות: