אור ברסלב

נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין

דף מא:

דף מ.

גמ', והא איכא בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה. ומשני סבר לה כרשב"א. והקשו בתוס' מדוע לא פריך מניטל צומת הגידין וכו'. ויש לומר דהוי בכלל בהמה שנחתכו רגליה יעו"ש. וקשה דהגמ' מסיק דרשב"א סבר בהמה שנחתכו רגליה כשרה. - והנה זה ניחא אם נחתכו רגליה למעלה מצומת הגידין, אבל בנחתכו בצומת הגידין טריפה, כמו שקיי"ל לדידן, עי' בהרא"ש לקמן פר"ד סימן ז'. וא"כ קשה והא איכא צומת הגידין. ואפשר לומר דסברי התוס' דכיון דנחתכו רגליה כשר, א"כ גם בנחתכו צומת הגידין יש להכשיר כשיחתוך אח"כ את הרגל למעלה, וכמו שכתב כן הרמב"ן הובא בהרא"ש שם. וא"כ אין לחשוב צומת הגידין לטריפה כיון שיצוייר להכשר באופן שיחתוך אח"כ לגמרי את הרגל ובזה טריפה חוזרת להכשר, וטריפה כזו שחוזרת להיתר אין לחשוב בחשבון הטריפות, דכל הני טריפות דחשיב אינן חוזרות להיתר:

אמנם איתא בתוספתא בפר"ג דחולין נחתכה ירך שלה מן הארכובה ולמטה כשר, מן הארכובה ולמעלה פסולה. נשבר העצם וניטל צומת הגידים שלה פסולה, רשב"א מכשיר מפני שיכולה ליכוות ולחיות עכ"ל משמע מזה דרשב"א מכשיר גם בשניטלו הצומת הגידין. והיינו מדחזינן דהתנא בתוספתא פלגינהו לתרי בבי דרישא בנחתך הרגל, ובבא דסיפא בנשבר העצם וניטל הצומת הגידין ורשב"א מכשיר בשתיהן, והיינו מדמכשיר בנשבר העצם וניטל הצומת הגידין מכש"כ דמכשיר בניטל הירך למעלה מצומת הגידין. ומטעם זה פשיטא להש"ס דרשב"א מכשיר בנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה: ומטעם זה שפיר הקשו התוס' אמאי לא פריך הש"ס מהא דצומת הגידין, ושפיר תירצו דזה הוי בכלל בהמה שנחתכו רגליה. ואין להקשות דמה מהני הא דמשני הש"ס דרשב"א מכשיר בנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה, דהלא איכא טריפות עוד בהא דניטלו צומת הגידין, משום דמבואר בתוספתא דגם בזה דרשב"א מכשיר. וראיתי אח"כ בתו"ח שנחית גם כן לזה ביישוב דברי התוס'. אמנם קשה הלא יש לפרש התוספתא דנשבר העצם וגם ניטלו הצומת הגידים, ולשיטת הרמב"ן באופן זה כשרה. אבל בניטל צומת הגידין בלא שבירת העצם, אשר לדידן פסולה, אפשר שגם סבר כן רשב"א. וא"כ תקשה מדוע לא פריך הש"ס מהא דצומת הגידין שהרי אין לנו בזה הוכחה דרשב"א מכשיר בזה. ומדחזינן דלא פריך הש"ס מהא דצומת הגידין בלא שבירת העצם משמע דאין הבדל בצומת הגידין אם הוא לבדו או אם הרגל וזהו דלא כשיטת הרמב"ן, וצ"ע:

גמ'. והא איכא חסרון בשדרה וכו' ואמר רב יהודה אמר שמואל וכן לטריפה. - והנה התוס' בעירובין ז' הקשו מאי קמ"ל וכן לטרפה פשיטא הוא דהא אית בי' שיעור כדי להמית כדתנן כדי שינטל מן החי וימות יעו"ש. ויש לומר לפי מה שכתב הרשב"א לקמן נ"ז ע"ב בשם הרבינו יונה דחסרון בגולגולת לאו טריפה היא והא דתנן כדי שינטל מן החי וימות היינו בלא רפואה, אבל אי מבדרי ליה סמא וחיי וממילא לאו טריפה הוא יעו"ש. ולפי"ז יש לפרש גם הכא בהא דתנן כדי שינטל מהחי וימות, הכוונה בלא רפואה, להכי משמיענו שמואל דאמר וכן לטריפה, לומר דלא מהני בזה רפואה:

והנה לפי"ז יש לדייק בדברי התוס' שהקשו וא"ת אמאי לא פריך נמי והא איכא גולגולת כיון דרב יהודה אכולהו קאי. - וקשה הא איכא למימר דשאני גולגולת דלאו טריפה היא מטעם דמהני רפואה, אבל יש לומר דכוונתם דסברי דע"כ רב יהודה משמיה דשמואל סבר דלא מהני לזה רפואה מטעם דכל עיקר הא דשמואל מדייק מסיפא מהא דגולגולת, ואמר בזה כדי שינטל מן החי וימות, וע"כ דסבר דלא מהני ליה רפואה, ולזה מדייקי התוס' כיון דרב יהודה אכולהו קאי, ומזה מוכח דסבר שמואל דלא מהני ליה רפואה:

תוס' ד"ה אפיק חדא וכו', ולמ"ד חסרון מבפנים לא שמיה חסרון, וחסרון דמתניתין לר' שמעון צ"ל דהך סוגיא כר' שמעון דלרבנן ליכא אלא י"ז יעו"ש. - והנה לשיטת הרמב"ם בפר"ח משחיטה ה"ז וז"ל, וכן אם חסר מגוף הריאה אעפ"י שלא ניקבה טריפה יעו"ש. והנה לפי"ז אתי שפיר גם לרבנן המנין י"ח טרפות, והיינו כשחסר מגוף הריאה ויש ליישב הא דהקשה הכס"מ מסוגיא דלקמן מ"ז מדוע לא מוקים הש"ס הא דחסרה הריאה היינו חסר מגוף הריאה מבחוץ בלא נקב יעו"ש, אבל יש לומר דהרמב"ם סמך על סוגיא זו: תוס' ד"ה ואמר וכו' דמשכחת קולא וחומרא, חומרא לענין הורג את הנפש יעו"ש. מבואר דסברי התוס' דהורג את הנפש נקרא גם כשעשאו טריפה וחייב מיתה. והמנח"ח מצוה ל"ד הסתפק בזה. ומזה ראיה לזה שכתבנו בספרנו נזר הקודש למס' ערכין דף מ"ד דף הספר:

והמהר"ם שיף מפרש חומרא לענין הורג את הנפש שחסר לו מקודם מעט פחות מכמלא מקדח דנהרג על הריגתו לבי"ש יעו"ש. ולא ידענא מדוע מפרש שהשלים לכמלא מקדח, והלא כשעשה החסרון לגמרי גם כן חייב, והדבר פשוט דגם כשהשלים למלא מקדח דחייב. אבל מאי דוחקי' לפרש דבי"ש מיירי כשהשלים:

עוד שם בתוס' ונראה לפרש דחסרון הגולגולת בלא הקרום טריפה משום שסוף הקרום ליפסק, ולהכי לא פריך מגולגולת דהא קתני ניקב הקרום יעו"ש. וקשה דלפי"ז מאי פריך מגולגולת שנחבסה, דלמא זה נמי משום דסוף הקרום ליפסק. ואפשר דנחבסה שאני משום דכיון דהגולגולת נחבסה דהכוונה ניטל כל הגולגולת כיון שהוא שבור בהרבה מקומות:

גמ' ואמר רבה בר בר חנה אמר שמואל סימנים שנדלדלו ברובן טריפה. - והנה הרשב"א בתוה"ב שלהי שער ראשון כתב סימנים שנדלדלו ברובן טריפה לאו טריפה ממש קאמר אלא אסורה קאמר דכל שהיא אסורה טרפה קרי לה וכו' יעו"ש. שמבאר דעיקר האיסור מטעם דאין שחיטה מועלת בסימנים עקורים. וקשה דלפי"ז מאי פריך הש"ס מדוע לא חשיב במנין הטריפות סימנים שנדלדלו, והלא יש לומר דחשיב רק טריפות ממש, אבל לא נחית למיחשב אותה שאינה טריפה אלא שאין שחיטה מועלת, אבל בחייה לא הוי עליה איסור, וחלב שלה וביצים של עוף כזה מותר, כמו שכתבו התוס' לעיל ט'. ואם בשביל שע"כ נטרפת אח"כ בשחיטה והיינו דכיון שאין שחיטה מועלת הרי זה רק בגדר נחירה, ותורת נקובים על הסימנים או עקורים. אבל הרי זה בכלל נקובים דחשיב, והרי זה בכלל הי"ח טרפות מהללמ"מ. וא"כ מאי פריך מדוע לא חשיב הא דסימנים שנדלדלו, ואדרבה מזה יש להוכיח כשיטת התוס' דזה הוי טריפה ממש, עי' תוס' לקמן מ"ד ד"ה והאיכא. והנה ראיתי בחדושים למרן הגרע"א ז"ל שהעיר גם כן בזה בצ"ע:

ונראה דהנה סברת הרשב"א כשיטת הבה"ג הובא בתוס' לעיל ט' ולקמן מ"ד דשמוטה לא הוי טרפה אלא שאין השחיטה מועלת בהן. - ויש להבין הטעם והסברא בזה מדוע משונה לקותא זו משארי לקותות שהבהמה נטרפת בהן. ונראה דסברי דכיון דכל עיקר הא דטריפות הוא מפני שאינה חיה. והביאור בזה דכל בהמה שנטרפה בלקותא כזו שאינה ביכולתה לפעול פעולת החיים, אלא אדרבה מביאה לידי מיתה אשר תמות ממכה זו, וזו היא טריפה האמורה בתורה. אמנם כל זה אם אמרינן טריפה אינה חיה, אבל למ"ד טריפה חיה ע"כ סבר דהלקותא אינה מביאה לידי מיתה, אלא עדיין פעולת החיים כדעיקרא ורק התורה אסרתה באכילה:

ולפי זה הסימנים שנעקרו ממקומן כיון שאין הלקותא בעצמותן של הסימנים בעצמן, וממילא פועלים פעולתן כדמעיקרא פעולת החיים, זה תליא בפלוגתא אם טריפה חיה, והיינו אם אמרינן טריפה חיה הרי זה גם כן בכלל טריפה והוא דכיון שגם הטריפה פועלת פעולת החיים, ומכל זה טריפה הוי, א"כ הוא הדין בהא דנעקרו הסימנים. אבל למ"ד טריפה אינה חיה, וזהו מפני שהטריפה אינה פועלת עוד פעולת החיים וזה ליתא בהני סימנים שנעקרו ממקומן מפני שכיון שאין הלקותא בעצמותן עושין פעולת החיים כדמעיקרא להכי לא טריפה היא, ורק שאין שחיטה מועלת בהן, כיון שכן הללמ"מ דבעינן שיהיו הסימנים מונחים במקומן:

והנה הסוגיא אזלא הכא למ"ד טריפה חיה, וא"כ שפיר פריך הש"ס מדוע לא חשיב הא דסימנים שנדלדלו דע"כ למ"ד טריפה חיה גם זה בכלל טריפה, אבל הרשב"א כתב לדידן דקיי"ל טריפה אינה חיה, להכי מסתבר דליכא טריפות בהסימנים שנדלדלו ברובן, כיון שעושין פעולתן בשלימות כדמעיקרא, אלא טריפותן הוא בגדר איסור מפני שאין שחיטה מועלת בהן, וזהו גם שיטת הבה"ג וכמוש"נ:

תוכן העניינים

נזר הקודש - חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה