אור ברסלב

נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין

דף כט.

דף כח.

ואי אמרת מחצה על מחצה כרוב איטרפא לה. - והביאור בזה דאעפ"י דמדרבנן לא מהני מחצה כרוב, אבל כיון דמדאורייתא הוי הגרגרת כשחוט אם כן הוי שהייה בשחיטה. ומשני דמיירי בעוף, דסגי בסימן אחד דאי מחצה כרוב הא הוי כשחוט לגמרי. ואי מחצה אינו כרוב לא עביד ולא כלום. - ולכאורה מה שייך לומר אי מחצה אינו כרוב דהלא סבר מחצה על מחצה כרוב. נראה דהביאור מחצה אינו כרוב היינו מדרבנן וכדלעיל בסוגיא. אבל עדיין קשה איברא דלענין שחיטה אינו כרוב מדרבנן, א"כ אית לן למימר דלענין טריפות הרי הוא כרוב, ושהייה פוסלת מדרבנן. וראיתי שהקשה כן הר"ן בחידושיו, וכתב דכיון דלענין שחיטה הרי כרוב (טעות סופר) צריך להיות אינו כרוב אי אפשר לעשותו כרוב לענין טריפות, יעו"ש. והביאור בזה דהוי כתרתי דסתרי. ויש לעיין לשיטת רש"י דשהייה במיעוט בתרא פוסלת, וא"כ אם מחצה על מחצה כרוב א"כ הוי שהייה גם בעוף במיעוט בתרא. עי' רש"י לקמן ל' ע"ב ד"ה תיקו:

והנה יש להוכיח דבידי אדם אפשר לצמצם, והיינו מדפריך הש"ס למ"ד מחצה על מחצה כרוב, משמע דלמ"ד מחצה על מחצה אינו כרוב אתי שפיר, והלא גם אם אינו כרוב אבל כיון דאי אפשר לצמצם, א"כ איכא ספק דלמא איכא רובא בשחיטה דהגרגרת. וא"כ הוי שהייה, וא"כ אמאי שחיטתו כשרה, וע"כ דסבר הש"ס דבידי אדם אפשר לצמצם, ואין להסתפק ברובא. וזהו כשיטת התוס' אבל לשיטת הר"ר שמעון היה יכול הש"ס להקשות גם למ"ד מחעמ"ח אינו כרוב. ומוכח מסוגיא זו דבידי אדם אפשר לצמצם:

תוכן העניינים

נזר הקודש - חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה