אור ברסלב

נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין

דף ה:

דף ה.

מעב הארץ פרט למומר. הקשו בתוס' מאי קאמר הא מהכא נפקא מהתם נפקא, אדרבה הא פליגא דאפילו מומר לדבר אחד קאמר ת"ק דאין מקבלין יעו"ש. - ולכאורה יש לומר דתרווייהו איצטריך דאם מחד קרא דהיינו הא דמכם ולא כולכם ממעטין מומר לכל התורה כולה, אבל כיון דאיכא עוד קרא מעם הארץ בא למעט אפילו מומר לדבר אחד. - אמנם אי לא כתבה תורה אלא מיעוט חדא הוי מוקמינן במסתברא למעט מומר לכל התורה כולה, אבל השתא דאיכא תרי מיעוטי ממעטין אפילו מומר לדבר אחד. ומדוע לא הקשו התוס' דתרווייהו איצטריך ושתי הברייתות לא פליגי אהדדי. וממילא לא הועילו בתירוצם שתירצו דהכא מיירי שהוא מומר לכל התורה כולה דאכתי תקשה מדוע לא קאמר הש"ס דלא פליגי אלא הקרא השני בא למעט גם מומר לדבר אחד. - וע"כ צריך לומר דליכא למימר דהתורה לטפויי באה משום דא"כ מדוע אמרה תורה מיעוט קמא בנדר ונדבה, וקרא השני בחטאת. ומטעם זה פשיטא להתוס' דע"כ מיירי באופן אחד. ולזה הקשו דע"כ פליגי הני תנאי, ולזה תירצו דמיירי הכא ג"כ דהוי מומר לכל התורה כולה:

עוד תירצו דחלב ודם הוי מומר לאותו דבר יעו"ש, וכוונתם דמומר לאותו דבר דינו שוה למומר בכל התורה כולה, ומטעם זה אין לומר ג"כ דהתנא דברייתא ממעט מעם הארץ מה שאין לנו למעט מהא דמכם ולא כולכם, והיינו דבא לטפויי גם מומר לעבירה אחת דהיינו לאותו דבר, משום דמומר לאותו דבר שוה למומר בכל התורה כולה:

תוס' ד"ה אינו שב, תימה מה צריך קרא למעט וכו' הא הוי זבח רשעים תועבה. וי"ל דאיצטריך להיכא דחזר בתשובה יעו"ש. וקשה מדוע לא הקשו התוס' גם לת"ק הא הוי זבח רשעים תועבה, וע"כ מיירי ג"כ דחזר בתשובה, והתורה מיעטה מטעם דהיה מומר בשעה שעשה העבירה, וא"כ מדוע לא הקשו כן גם לת"ק:

ואפשר דסברי התוס' דכיון דאכל חלב והביא קרבן על הדם, וא"כ לא הוי רשע על הדם, ולא קרינן בזה זבח רשעים תועבה, כיון דעכ"פ הקרבן בא על אותה עבירה דלא הוי רשע בזה, משא"כ לר"ש כיון דלא הוי שב מידיעתו באותה עבירה עצמה, הוי בזה זבח רשעים. ולהכי הקשו התוס' רק לר"ש ולא לת"ק. - אמנם זה ניחא לתירוץ השני של התוס' דלא מיירי במומר לכהת"כ. אמנם לתירוץ הראשון של התוס' דמיירי הכא ג"כ במומר לכל התורה כולה א"כ הוי גם זבח רשעים בזה הקרבן עצמו. וע"כ דהתוס' הכא אזלי לפי התירוץ השני. אבל קשה מדוע לא הקשו התוס' לעיל לברייתא קמייתא דמיירי במומר לכל התורה כולה, מדוע לא הקשו תיפ"ל דהוי זבח רשעים תועבה. - ונראה דכיון דמיירי שם בקרבן נדר ונדבה אפשר דלא שייך בזה הא דזבח רשעים מטעם דלא גרע מנכרים שמקבלין מהם נדרים ונדבות לעולות ולהכי גם בלא עשה תשובה מקבלין מהם קרבנות לעולות דלא גרע מנכרים שמקבלין מהם אם רק כוונתם לשמים. משא"כ בחטאת דבא לכפרה על העון שבזה לא מצינו דמקבלין מן הנכרים דהרי אין מקבלין מהם חטאות ואשמות ובזה אמרינן זבח רשעים תועבה. ולזה הקשו התוס' הכא, ולפי"ז שפיר אפשר לפרש ברייתא קמייתא גם בשלא עשה תשובה בעינן קרא למעט. והדרשא דמעם הארץ בא למעט אפילו בשעשה תשובה בחטאות ואשמות. וזהו שמתרץ הש"ס חדא בחטאת וחדא בעולה וצריכי. והיינו חידושא דבנדרים איכא חידושא גם בשלא עשה תשובה, ובחטאת איכא חידושא גם בשעשה תשובה, והוי עתה זבח רשעים תועבה, וגם לענין שחיטה גם כן כמו שכתבנו לעיל, ומיושב הא דהקשה המל"מ בפר"ג משגגות בסוגיא זו, וכאשר ביארנו אתי שפיר, ועי' בספרנו נזר הקודש למנחות דף קי"ט דף הספר:

תוכן העניינים

נזר הקודש - חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה