אור ברסלב

נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין

דף ה.

דף ד:

האי מומר ה"ה וכו' אלא לאו הכי קאמר חוץ מן המומר לנסך את היין ולחלל שבתות אלמא מומר לע"ז הוי מומר לכל התורה כולה ותיובתא דרב ענן תיובתא. וקשה מדוע לא קאמר הש"ס דהכוונה מומר לאותו דבר ודלא כרבא. ומשמע מזה דסבר הש"ס הא דרבא:

אמנם לפי"ז קשה מה שייך להקשות לרב ענן הלא יש לומר דאעפ"י דלא הכשירה תורה מומר לע"ז להבאת קרבן מטעם שאינו בר קרבן מפני שזבח רשעים תועבה, ואפילו אם עשה תשובה, אבל עכ"פ לא היה בר קרבן בשעה שעשה העבירה. - ואין זה ענין לשחיטה דהכוונה וזבחת ואכלת מי שמוזהר על הזביחה, ומומר ישנו באזהרה דזביחה, וע"כ כמו שכתבנו לעיל דמי שאינו בר קרבן הוי זביחתו בכלל זבח רשעים גם בזביחה דחולין כמו שכתבנו לעיל:

והנה בהא דפריך הש"ס לרב ענן מברייתא מהא דתניא מומר שע"כ הכוונה מומר לע"ז. - וקשה לפי מה שכתבו התוס' לעיל דרב ענן מודה בעובד ע"ז תמיד א"כ איכא לאוקמי' במומר כזה שעובד ע"ז תמיד, וגם מתפרש שפיר לפי מה שמפרש הש"ס שהכוונה חוץ מן המומר לנסך את היין שזה במשמע שעובד ע"ז תמיד שהרי גם מנסך יין לע"ז:

איברא דיש לפרש כוונת התוס' שם דעיקר הקושיא דהוי צדוקי, וסתם מחשבה לע"ז והוי תקרובת ע"ז. ולזה תרצו דתקרובבת שייך רק בעובד ע"ז תמיד, והכא בברייתא דממעט מומר שהוא מנסך יין אבל לא מיירי בזה שמחשבתו בשחיטה לע"ז. - אבל אכתי יש להקשות דלמא מומר לע"ז סתם לא מיעטה תורה ורק כוונת התורה למעט מומר שסתם מחשבתו בשחיטה לע"ז. אבל מומר סתם ליתא בהמיעוט של הבאה דקרבן ובזה מיירי רב ענן וכשר לשחיטה. ואפשר דכוונת הש"ס דכיון דחשיב התנא מומר לנסך את היין ולחלל שבתות בפרהסיא, הנה מיירי במומר כזה שהוא דומה למחלל שבת. ובזה ע"כ אין בשחיטה מחשבתו לע"ז, וע"כ מיירי בסתם מומר שאינו אדוק כל כך, ומזה מוכח דגם מומר לע"ז פסול לשחיטה:

תוכן העניינים

נזר הקודש - חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה