אור ברסלב

נזר הקודש - זבחים· הרב משה רוזין

דף ט.

דף ז:

ושלמין הבאין מחמת פסח וכו' פירש"י חגיגת י"ד. דאילו מותר פסח זמן אכילה ליום ולילה, - וכן מבואר בתוס' ויש לעיין בתוס' יומא כ"ט שהקשו שם דממעט באכילת מותר פסח שנאכל לזרים, - ולא כתבו ממיעוט זמן אכילה. וכבר עמד בזה המל"מ פר"א מתו"מ ה"ג ד"ה וראיתי - וביותר התמי' ברמב"ם פר"ד מק"פ ה"ח פסח שנתערב בשלמים יקריבו כולן שלמים יעוי"ש. וקשה האי יש כאן מיעוט זמן אכילה, דהרי מותר פסח זמן אכילה אינו אלא ליום ולילה. - ומצאתי בספר אור שמח עמד בזה יעוי"ש ונראה לדעתינו לומר דלמ"ד דבעי עקירה נעקר מפסח לגמרי, ודינו כשלמים ממש. - ובזה לא תיקשה מפסחים פ"ט, דשאני התם דלא אפשר בעקידה, כמו שמבואר שם בסוגיא והרמב"ם שפסק דבעי עקירה, כמבואר בלח"מ פר"ד מפסוה"מ יעו"ש, להכי ע"כ מיירי הרמב"ם בנתערב לאחר הפסח, ובאופן דעקירה, ודינו כשלמים לזמן אכילה. ע"ב אמר רב משמי' דמבוג חטאת ששחטה לשום חטאת נחשון כשרה וכו' - ואין זה ענין להא דתודת חברו הנוהג בכל הזבחים לשיטת רש"י לעיל ז', היינו דהתם פירש"י שהחבירו גם כן הפריש תודה וישנו להתודה. על מנת שיתכפר בה נחשון כשרה, הא דחי דומיא דנחשון, ומאי נינהו חטאת נזיר וכו' ופריך הני עולות נינהו, - ופירש"י ואין כאן שינוי בעלים, - וקשה הא מבואר לעיל דגם מחויב עולה קודם הפרשה נקרא מחויב כפרה, מטעם דמכפרת אחייבי עשה, וע"כ דמיירי שכבר הפריש הנזיר העולה, וכדומה ואין לו שייכות בכפרה דחטאת חלב כלל והא דלא משני הש"ס דמיירי קודם הפרשה דעולה משום דאם כן למה נקט אופן זה דוקא דחטאת נזיר, הא בלא"ה פסולה מטעם חיוב עשה. - והנה בשיט"מ מביא בשם יש מפרשים דכוונת הש"ס הני עולות נינהו ופסולים מטעם שינוי קודש, ופריך הש"ס פשיטא שפסולים, - ותמוה מה שינוי קודש יש כאן בשוחט לשם כפרת נזיד. - ואפשר שכיון שאמר שיתכפר בזה הנזיר הרי זה כאילו אמר שהחטאת הזה יעשה פעולתו של חטאת נזיר, דהיינו פעולת עולה, ויש בכלל זה גם כן שינוי קודש מטעם העכ"פ יש כאן שוחט לשם עולה, ולפ"ז תמיד בכל שינוי שינוי בעלים יש גם שינוי קודש. אם הבעלים האחרים מחויבים כפרה בקרבן אחר בשינוי השם.- אמנם ע"כ כמובן דזה דוקא בשהזכיר את הקרבן של חבירו, דהיינו באופן שאמר ששוחט להתכפר בחיובי עולה, וכיון שהזכיר עולה, הרי זה כשוחט את חטאתו בשינוי קודש. וחידוש דין הוא:

בדין מחשבין מעבודה לעבודה. א שם אתמר שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה וכו' -ויש לעיין מדוע לא ילפינן ממחשבה דשינוי בעלים, דעצם הענין הוא מעבודה לעבודה, דכיון דילפינן דיש שינוי בעלים בכל העבודות גם בשחיטה שהענין של שינוי בעלים הוא בעל מנת לזרוק, הרי מצינו ענין שלא לשמה בעבודה, באופן מעבודה לעבודה. - והנה לקמן יליף רב אשי ק"ו משינוי בעלים, - ולמאי צריך ק"ו הא בפשוטו יש ללמוד במה מצינו. - אמנם הענין בזה דשאני שינוי בעלים, דהתם גם המחשבה דשחיטה הוא שלא לשמה, אעפ"י שמחשבה זו אינה פוגמת בשחיטה, מטעם דלא שייך שינוי בעלים, אמנם עכ"פ יש כאן התחלה דשלא לשמה. והיינו דעכ"פ שוחט גם כן לשם בעלים אחרים, והרי זה מחשבה אריכתא דשלא לשמה. היינו שהתחיל בשחיטה, וגמר המחשבה הוא בעל מנת לזרוק, משא"כ באופן דידן שמחשב בשחיטה לשמה, באופן שתהי' הזריקה שלא לשמה, הרי זה מחשב מעבודה לעבודה, היינו דהמחשבה דלשמה פועלת על מחשבה דשלא לשמה, וענין זה מצינו בפיגול דוקא, דלפעמים דוקא הסיבה דהמחשבה דלשמה גורמת הפיגול כמו בפסח וחטאת, דבעינן בחיוב בפיגול, שתהי' מחשבה הראשונה בלשמה, מטעם הרצאת כשר, ומטעם זה פליגי הכא ר' יוחנן ור"ל במחשבה דלשמה בלזרוק דמה שלא לשמה. - ובזה יתיישב שיטת התוס' לעיל ד', ע"ב ד"ה רב אשי שהקשו למ"ל קרא לזריקה. הא אף בשארי עבודות הוא בע"מ לזרוק ולכאורה מאי קושיא דלמא שאני התם דהוי חסרון בשני עבודות, והוא ענין מעבודה לעבודה, כמו בפיגול, וכמ"ש השיט"מ יעוי"ש. - אמנם ע"כ התם אין זה ענין לפיגול כלל. וכמו שכתבנו, רק הענין שם מטעם שלא לשמה גרידא, וא"כ שפיר מצינו בזריקה שינוי בעלים גם בכל העבודות, זהו כוונתם בהקושיא. - ובעיקר דבריהם כבר כתבנו לעיל, כמבואר שם:

תוכן העניינים

נזר הקודש - זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה