נושא האפוד· רבי דוד פיפאנו
סימן כז
טבת התרפ"א
שאלה גט שנכתב שם אבי האשה יוסף אברהם ושמו הוא רק יוסף אך שם אביו דהיינו זקנה, של האשה הוא אברהם והטעות בא מחמת שהמו"ץ שבמקום האשה כתב לב"ד דבמקום האיש על האשה שהיא פ' בת יוסף אברהם פאפו כמו שרגילין אנחנו בני ספרד במקומות אלו שאנו קורין שם האדם ושם אביו בבת אחת למשל אם שמו יצחק ושם אביו אברהם וכנוייו קמחי אנחנו קורין אותו יצחק אברהם קמחי ואין אנחנו מפסיקין בתיבת בן בין יצחק לאברהם. והמסדר בחשבו שהכל הוא שם אביה כתב פ' בת יוסף אברהם פאפו וניתן ביד השליח על דעת לעשות שליח ב'. ויען שהמסדר שלח לשאל מאת המורה שבמקום האשה שם השליח הב' נודע הטעות ששם אבי האשה הוא רק יוסף ולכן המסדר פסל הגט ולא אבה לשלח'. והמגרש הוא איש רע ובליעל שזה חמש שנים שעזבה בירכתי ביתה בלי משען ומשענה ונסע אל ארץ אחרת באלף צרות נתפייס לגרש ושוב אינו רוצה לכתב גט אחר ותשאר האשה אסורה בזיקים. וע"ז שואלים הלכו אם יש אופן להציל אותה מכבלי העיגון. ראשית דבר אי מחמת טעות זה נפסל הגט. ב' הגם שנחשב זה לטעות אי יש להכשיר מחמת שהטעות בשם אביה. ג' אי אין אופן להכשירו אי כייפינן ליה לכתב גט אחר ולא חיישינן לגט מעושה. ד' אם אין בידינו לכופו אם יוכל הב"ד לסדר גט מחדש בלתי ציווייו מאחר דהגט הוא פסול א"כ לא עשו שליחותן לא הסופר ולא העדים על הכל ישאלוני משפטי צדק מה לעשות:
תשובה (למודעי אני צריך כי השאלה לא באה מסודרת משום אחד מהצדדין לא מהמורה ולא מהרב המסדר הגט כי אם מצד אבי האשה אשר אין אנחנו יכולין לתקוע יתד על דבריו. ומ"מ כתבתי להרב המסדר כי יודעיני הענין לאמתו וביני ביני אמרתי לעיין בגוף הדין ע"פ השאלה המוצגת לפנינו עד עת בא השאלה ערוכה מפי החכמים בעלי דבר ואז נשיב לדבר הלכה בעהי"ת).
(א) ואומר דאם איפשר להשיג גט אחר מהבעל אפי' שיהיה על ידי כפייה ובשוטים יכולין אנחנו לכפותו ואין כאן לתא דגט מעושה וכמ"ש מור"ם ז"ל בסי' קנ"ד סכ"א דמי שגירש אשתו בגט כשר ויצא קצת לעז על הגט דמותר לכופו לתת גט אחר והם דברי ההגהמ"ר בגטין סי' תס"ח בשם ר"ת שעשה מעשה ויעו' בתשובות מוהרש"ך ח"ב סוס"י ק"ל (וע' בחידו' על אה"ע מ"ב בסי' קנ"ד מ"ש ע"ז אחר זמן) אמנם אם המגרש יהיה כל כך תקיף ואלם שאינם יכולים לכופו מצד הממשלה או דאיתיה באפשרות שיברח ותשאר עגונה כל ימיה באופן זה הוא מה שנפלפל אם יש להכשיר הגט או לכתב אחר בלי ציווייו
(ב)
ואבא להשיב על אחרון ראשון דמה שטוענים דכיון דלפי דעת המסדר הגט פסול א"כ מאחר דמנהגנו הוא דבשעה שמצוה לסופר לכתב וגם לעדים לחתם אומר להם שהוא נותן להם רשות לכתב ולחתם גט מאחד ועד מאה. עד שיהיה אחד כשר לדעת הרב בלי שום פקפוק וכמ"ש מרן בסי' קכ"ב ס"א א"כ אם אין הבעל רוצה לגרש עוד פעם אחרת ולכתב גט מחדש ואינם יכולין לכופו מאיזו סיבה שתהיה יש תקנה שיאספו מחדש הב"ד ויקרא לסופר לכתב ולעדים לחתם ויסדרו גט אחר בלתי ידיעתו. והגם דמור"ם ז"ל כתב דאם הבעל בעיר אין לסמך ע"ז ושכן נוהגין היינו כשרוצה הבעל לסדר גט אחר אבל כל שהבעל מאן ימאן לכתב עוד גט אחר ועי"ז תשאר האשה עגונה אז שפיר סמכינן על דבריו הראשונים שהרשה אותם לכתב גט אחר. ושמעתי שזו היא טענת המורה. ולכאורה נראה שיפה טוען. ולא מבעייא אם עדיין לא נמסר הגט ביד השליח או האשה דשפיר יכלינן למעבד הכי.
(ג) אלא אפילו אם יהיה האופן שהגט נמסר ביד השליח ואח"ך נודע הפיסול עכ"ז יכולין להחליפו באחר על סמך ציווי הראשון. דאע"ג דנחלקו בזה הרמב"ם והרא"ש והובא מחלוקותם בטור סו"ס קכ"ב דלס' הרמב"ם ומרן כל שאמר להם כתבו וחתמו ותנו ביד השליח וכו' ונמצא הגט פסול או בטל דאין כותבין גט אחר עד שימלכו בבעל ואם לא נמלכו בו וכתבו גט אחר כשר ונתנוהו לשליח ה"ז ספק מגורשת עי"ש. מיהו ה"ד בציווי סתמי על הגט דאע"פ שהוה פסול ובעלמא יכולין לכתב אחר בכה"ג אמרינן עשו עדים שליחותן כיון שכבר נמסר ליד השליח אבל כל שצוה לסופר כתוב גט כשר בלי פקפוק ותנהו לשליח ונמצא פסול יכולים לכתב גט אחר בלתי ציווי מחדש אפי' אם הפיסול מכח חומרות וגם הרמב"ם מודה וכמ"ש הג"פ בסי' קכ"ב סקי"ד וה"ד בשיתיקה הג"מ בסי' כ"ב אות ל' וכן הסכים מוהרי"ן ז"ל בס' ג"מ בד"ן וכ"כ ב' אחים נשואים בקונט' שבת אחים שבס' בני אברהם ד"ג ע"ג וכ"כ ה' פני יהושע בתשו' חאה"ע סי' ב' וז"ל כבר נודע מ"ש הרמב"ם דאם אמר לעדים כתבו ותנו לשליח אפי' אם נמצא פסול כבר עשו עדים שליחותן וכו' וא"כ משום חומרת א"א היה ראוי לחוש לדברי הרמב"ם אלא שכבר הארכתי בתשו' בדין גט אחר שבא לכאן ונכתב שם אבי האשה בטעות והבעל הלך לו וכתבתי שם דנ"ל לפי מנהגנו דנהגינן דמיחדין השליח קודם הכל והבעל מצוה בפני השליח לכתב ולחתם הגט וליתנו לשליח ואם יכתב גט אחד בטעות יכתבו אחר עד שיצא אחד כשר לדעת הרב המסדר א"כ התנה הבעל בהדייא לכתב גט אחר מודה הרמב"ם דכשר דפשיטא שכונתו הוא דאם ימצא ביד השליח שהוא פסול יכתבו אחר דאין חכם בעולם שיאמר סברה זרה כזו דכונת. הבעל היתה דמה שיבא ליד השליח ידקדקו בו שיהיה כשר ואם ימצא פיסול יכתבו אחר עד שיצא כשר לדעת הרב ואחר שיבא ליד השליח אפילו אם ימצא פיסול לא איכפת לן לכתב אחר ישתקע הדבר ולא יאמר והבאתי שם הרבה ראיות וכו' ואפי' אם דעת הרמב"ם לאסר גם בזה מ"מ פשיטא דכדאי הוא הרא"ש והרבה פוסקים שנחלקו עם הרמב"ם לסמך עליהם עכ"ל. באופן דדין זה מוסכם דכל שהציווי מתחילה הוא על ק' גטין עד שיצא אחד בלי פקפוק אפי' אם הוא ע"י שליח ונמצא פיסול בגט אחר מסירתו ליד השליח יכו' לכתב גט אחר ע"פ ציווייו הראשון.
(ד) האמנם אחר ההשקפה פורתא אין הנדון דומה לראיה דע"כ לא כתבו הפוסקי' הנ"ל דבציווי הראשון יכולין לכתב גט אחר ולמסרו ביד השליח אלא דוקא כשאומר להם כתבו ותנו ביד השליח דעשאם ג"ך שלוחים ליתנו לשליח וכיון דעדיין לא עשו שליחותם שפיר יכולים לכותבו וליתנו ביד השליח אבל כל שהשליח נעשה מפי המגרש לשליח כיון שנכתב הגט ולקחו המגרש ומסרו לשליח ושוב נמצא בו פיסול שוב אינם יכולים לכתב עוד גט אחר בלתי ידיעתו כיון שצריך נתינה מחדש ליד השליח ודבר זה יפה נדרש מתורתו של הרשב"א בתשו' הובאה בב"י ופסקה מור"ם בהגה וז"ל ועוד אתה צריך לדעת שאם נתן המגרש את הראשון מידו ליד אבי הנערה להוליכו לבתו שוב אינן יכולין לכתב גט אחר דבזה נתרצה לעשותו שליח ולא באחר ג"ך וסמיך לזה הביא ג"ך מתשו' הרמב"ן סי' קמי"ה דאחר שכתב דיש תקנה בהחזרת השליח לסופר ויכתב לו אחר כתב דה"ד כשעשאו הבעל שליח על גט סתם אבל אם עשאו שליח על גט זה הא' שוב אין לסופר ולעדים לכתב גט אחר ולא לשליח ג"ך להוליך אחר אא"כ מדעת בעלים עכ"ל ויעו' בח"מ וביד"א וכתב הב"ש דאפי' עשאו שליח להוליך גט סתם. ולפ"ז ע"כ לומר דדינו של הפ"מ היינו שרוצה לסופר ליתנו ביד השליח.
כי מן הבאר חזות קשה הוגד לי במה שראיתי בתשו' מוהרש"ם (הרב שלום מרדכי הכהן ז"ל גאון אחרון שבזמננו. התשובה הזאת נמצאת מועתקת קצת ממנה בפנקסי וכעת אינו בידי לעיין הדברים בשרשם) ח"ג סי' צ"ח על גט שבא מאמעריקא שבקושי גדול נתרצה הבעל לשלח לה גט ונכתב שם אבי הבעל אברהם שמשון ושוב נודע כי שם אבי אברהם היה שמשון ויען שנקרא בפי הכל אברהם שמשונס נסבב הטעות. ורב א' הורה להקל וגם הוא כתב בדעתו להקל בשע"הד בצירוף דלפי מ"ש הרא"ש דטעם פיסול בשינוי האבות היינו משום לעז א"כ בכה"ג שהיה נקרא בפי הכל אברהם שמשונם יכירו הרואים כי הוא זה ויתלה בט"ס. ושוב כתב דאם הגט לא נקרע עדיין יש אופן לתקנו (עי"ש אך אם כבר נקרע הגט יכתב לשם, שיחזר הסופר ויכתב גט אחר בשם אברהם לבד ויתננו ליד השליח הא' ויזכהו מקודם ש' אחר להבעל כפי הנ"ל, והוא ישלחנו לשליח ב' ויתנהו ליד האשה. ואף שהבעל איננו שם מ"מ הרי הוא ציוה לכתב גט אפי' ק' גטין עד שיהיה א' כשר. ואף שכבר נמסר הגט ביד השליח כבר העלה בתשו' ב"י חא"ה סי' ב' והובא גם בתשו' ב"א אה"ע סוס"י צ"ט להקל וגם בתשו' כת"כ סוס"י ס"א ותשו' מוהר"י מסמאילה אה"ע סי' ד' דגם בכה"ג יש להתיר בשעה"ד וע' בשו"ת בני ציון סימן קמ"ב ותשו' מראה יחזקאל סי' פ"א שלא ידעו מזה לכן כה יעשה והנני מצטרף להתיר האשה מכבלי העיגון ע"ש ושם במפתחות האריך עוד בזה וכתב דהשליח הא' יחזר ויעשה שליח למסר הגט לאשה כיון שלא עשו שליחותן שהגט הא' נפסל. ואף שהבעל אמר בתחילה הולך גט זה. והגם דבס' מראה יחזקאל חולק דאם הגט הא' נפסל רק מדרבנן אין להקל אלא כשלא נמסר הגט הא' ביד האשה י"ל כיון דבכל ציווי הבעל אומר שיעשה עד שיוכשר לדעת הרב והרי הוא פסלו יש להקל יש"ב ועוד לו בסי' רנ"א זהו מה שמועתק אצלי ודברים ככתבן הנה הנם היפך דעת הרשב"א ומור"ם וכל האחרונים הנז' דאין תקנה בכה"ג לחזר ולכתב גט אחר ולמסרו לשליח בלתי ידיעת הבעל כיון דאעיקרא נעשה שליח מפי המגרש ואיך יעשה שליח שליח מחדש בלתי ידיעתו. ובפרט לפי מנהגנו שאומר המגרש לשליח הולך גט זה. ומה מאד עגמה נפשי כי אין הספר כעת בידי לראות הדברים בגופן שלהן ובקונט' כתוב שעוד דבר כזה מוהר"שם בסי' ר"ז ומי יתן ידעתי וגם אין שום אחד מהספרים שרמז נמצאים אצלי לראות טעמייהו דרבנן ואיך יוכל אפל שפל כמוני לעשות מעשה הפך כל הראשונים והאחרונים הנ"ל.
(ה) תו איכא טעמא אחריתי שלא יוכלו לחזר ולכתב גט מחדש ע"פ ציווי הראשון מבלי ידיעתו אף אם לא היה כאן יד שליח כי אם מיד הבעל ליד המגרש ע"פ מ"ש הג"פ בסס"ק ס"א דהא דאם נמצא הגט פסול או בטל דיכולין לכתב גט אחר היינו היכא שהטעות היה מחמת הסופר והעדים אמנם אם הבעל שינה שמו או שם אביו ולבסוף נמצא דהבעל יש לו שם אחר והגט הראשון הוא פסול אינם יכולים לכתב גט ב' דלא עשאם שלוחים כי אם על אותו שם ורצה לשחק באשתו שלא לגרשה בגט כשר עי"ד והסכים עמו מוהרי"ן ז"ל בג"מ דמ"ד וכתב גדולה מזאת דאפי' דדברי הבעל לא היו אלא בטעות ולא לשחק עכ"ז אינם יכולים לכתב גט אחר ע"פ ציווי הראשון כיון דלא נעשו שלוחים לשם זה. והיינו נ"ד ממש דאפי' תימא דעל ידי טעות עשה הבעל כן ולא לקלקל מ"מ לא עשאם שלוחים לכתב גט לבת יוסף כי אם לבת יוסף אברהם ואיך יכתבו לבת יוסף.
קושטא קאי דנראה דדבר זה מידי מחלוקת לא יצאנו דנדון ה' פנ"י הנ"ל היה שהיה טעות בשם אבי האשה והתיר לכתב אחר ע"פ ציווי הראשון. גם נדון מוהרש"ם הנ"ל היה הטעות בשם הבעל עצמו שבמקום אברהם כתבו שמו ושם אביו אברהם שמשונוס והתיר לכתב אחר בשם אברהם לבד עפ"י ציווי הראשון. והגם:
דלא התיר אלא בשעה"ד לא ראינו בזה חילוק בין שעה"ד ללא שעה"ד. ומן התימא על מוהרש"ם ז"ל שלא הרגיש בזה מדברי הג"פ מ"מ כיון דלרוב הפוס' גט שנכתב בלתי ציווי הבעל הוא פסול מה"ת ע' ב"ש סי' קכ"ג סק"א ויד"א שם ובקונט' שבת אחים שבס' בני אברהם ס' ז"ה ובס' ישמח לב ח"ב סי' ח' ד"ד ע"ג מטה לחם סי' ל"ד א"כ הו"ל ספק במידי דאורייתא ויש לנו לילך לחומרא דכל היכא דהטעות הוי בשמות ל"מ ציווי הראשון ואין תקנה בנ"ד לחזר ולכתב גט אחר בלתי רשות הבעל. ובכן חובה עלינו לתור ולדרש ולחפש בספרים אם יש להכשיר הגט הלזה.
(ו) ועתה נלכה נא דרך אר"ש על השנות שם אבי האשה בגט וכבר בשינה שם האבות מבואר בדברי מרן סי' קכ"ט סיו"ד דפסול וכן העלו האחרונים רבו מהרבה כולם נקבצו באו בס' פ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"א ובס' שדי חמד מער' גט סי' ג' אות א' ואות ט"ו והמה היו תמהים על ה' עבודת הגרשוני סי' נ"ה וה' תולדות יצחק שרצו להכשיר במקום עיגון בשינה שם אבי המגורשת עי"ד. ולפום ריהטא נראה דדינא קבעו לפסל אפי' בשעה"ד ואפי' במקו"ע דהנה אמת דאיכא מרבוואתא דס"ל וחד מן קמאייא ה' בעה"ע הוא המכשיר ואתו עמו הרבה מן הפוס' וכמו שערך בזה מערכה לקראת מערכה הג"מ בולא בסי' נ"ד דקמ"ו מ"מ יש ג"ך מן הפוס' דס"ל דמעולם לא הכשיר אפי' הבעה"ע בשינוי כי אם רק כשלא נכתב שם האב. ותו איכא דבשינוי שם האבות אע"ג דרבים מהפוס' ס"ל דהוי דרבנן מ"מ לא פלט מהמחלוקת דאיכא מאן דס"ל דהוי פסול מדאורייתא וכאשר רמזתי בזה בסה"ק אבני האפד ס' קכ"ט או"ד וא"כ איכא הכא ס"ס להחמיר ס' אי אעיקרא ס"ל להבעה"ע ודעי' להכשיר בשינוי שם האבות דדלמא גם הם יודו דאע"ג דאינו צריך לכתב עכ"ז כנכתב בשינוי פסול וליכא מאן דמכשיר ואת"ל דהבעה"ע ודעימיה חולקים וס"ל להכשיר מאן יימר דהלכתא כוותייהו דלמא הלכתא כהסוברים דפסול וכיון דעיקר הדין מידי פלוגתא ל"ן ודלמא הלכה כהאומ' דפיסול שינוי שם האבות הוי דאורייתא וספקא דאורייתא לחומ' ואפי' תימא דבשינוי שם אבי המתגרשת לא נאמר זה וכמ"ש מוהרנא"ח ח"א סי' י"א והסכים עמו הג"פ בס"ק מ"ג והג' חת"ס בח"ב סי' ט"ז. גם זה מידי פלוגתא ל"ן דהא נדון הצ"ץ בסי' פ"ג והעה"ג והכנס"י ודעי' הוי בשינוי שם אבי המתגרשת עכ"ז נחלקו ופסלו הגט לך נא ראה בדבריהם דרבנן. וכיון דאיכא הכא ס"ס להחמי' הו"ל רובא לאיסור ושפיר קאזדי רבנן לחומ' ושא נא עיניך וראה לה"ג מוהרא"ם ז"ל בח"א סי' ס"ו שכתב וז"ל אפילו נפישי המתיר' מהאוסרים עדיין הו"ל להחמיר טפי ולפסל הגט באיסור חמור דא"א וכו' עי"ד.
ותבט עיני לה' שד"ח שם בסוף אות ט"ו שכתב וז"ל ובשו"ת שו"מ מהדו' ג' ח"א סי' ר"א כתב דיש לסמך על ה' עה"ג בשעה"ד גדול והעיד על הג' ישועות יעקב דאף דבספרו כתב דאין לסמך עליו אבל קרה מעשה והיה עיגון גדול וסמך על ה' עה"ג ורמז עוד תשו' ה' שו"מ. ולדאבון נפש אין הספרים האלו תחת ידי לראות הדברים בשרשן ולרוות צמאוני. ויותר מזה ק"ל על אשר ראיתי בתשו' הגאון מוהרש"ם הנ"ל בסי' צ"ח שאחר שהביא דעת רב שבימיו שהורה להקל כתב וז"ל והוה בשינה שם האב האריכו האחרו' להתיר בשעה"ד כדעת העה"ג ויש לנו עמודים גדולים לסמך עליהם וכו' א"ד ומי יתן ידעתי מי המה אלו האחרונים. (אחז"ר בס' פאת השדה ע' גט סי' כ"א דרב א' אסף בזה כמה גאונים שהקלו) באופן דאחר שהחרדנו את כל החרדה הנ"ל לאסר זאת מצאנו גאונים אחרונים דנקטי להלכה להקל בשינוי שם האבות כל שהוא שעה"ד ועיגון ולפ"ז נפתחו לנו פתח כחודה של מחט להכשיר הגט הנצב לפנינו שנסדר בטעות ונכתב שם אבי האשה יוסף אברהם ואין שמו כי אם יוסף וכן שם אבי יוסף הוא אברהם דלפי האמור כיון שהוא מקום עיגון גדול כי זה שבע שנים שהיה עגונה ובאלף צרות הושג הגט אע"פ שעדיין לא ניתן נוכל לתתו דאם הנדון הוא מקום עיגון מה לי אם ניתן או לא ניתן עדיין הלא מטעם עיגון יש להכשיר אם נרצה לסמך על הוראת הגאונים האחרים שהתירו במקו"ע.
(ז) הגם הלום ראיתי אחרי רואי לה' מוהר"ב נבון ז"ל בס' בני בנימין ח"א סי' י"א על אודות גט שנקרא עליו ערער דשינו שם אבי המגרש והעלה להכשירו וכתב שם בדט"ז ע"א וז"ל ועוד נלע"ד לחלק דלא אמר הרא"ש דבשינה שם אביו פסול אלא מטעמא דשמא הרואה הגט יאמר אין זה המגרש אלא אחר כיון דאיכא שינוי בשמות והוי לעז כמבו' בדברי הרא"ש למעיין בדבריו וכו' הוא לפי מנהגם שנותנים הגט ביד האשה לעדות בידה כדי שתהיה ראויה להנשא אמנם למנהגנו שאנו לוקחים הגט מיד האשה ותכף קורעים אותו קב"ד ונשאר הגט ביד ב"ד קרוע א"כ מה לעז איכא שיאמרו אחר הוא מאחר שכל הרואים נתינת הגט יכירו וידעו את האיש ואת האשה הזאת וליכא לעז וכו' עי"ד ובסי' י"ב די"ז הרב המגיה ז"ל כתב דה' בית אהרון בדכ"ה ע"א ערער עליו דמאחר דמנהג זה הוא מימי קדם היה לו לחוש לדעת הרא"ש ולהכשיר משום דליכא לעז ומני"ר נדחק ליישב דברי רבו דלא קאמר הכי רק בנ"ד דהיה צירוף עוד טעם אחר דלא היה בעיר מי שמכיר שם אבי המגרש בשם אחר כי אם בשם הכתוב בגט יעו"ש. ואהמ"ר כדחזי נדחק ליישב דברי רבו בדברים אשר לא עלה על שפתיו דלא יש רמז מזה בדבריו רק החילוק כתבו מבלי שום טעם עוד לדבריו. והאמת דבחילוק זה כבר קדמו ה' ג"מ בסי' פ"ה אות מ"ט והרה"ג חק"ל ז"ל באה"ע סי' מ"ט דקי"ו ע"ב כתב עליו דדברים של טעם הם והוא סניף גדול להקל עי"ד ויעו' בסה"ק אבני האפד ס' קכ"ה אות וי"ו שעפ"ז ישבתי דברי מי שגדול הרב מוהר"א מוטל ז"ל. וע"ע לה' המגיה שם בס' בני בנימין שרמז למ"ש בס' ישרי לב אה"ע או"ג ומי שיש בידו הספר ישים עיניו בו. ודע כי בעת שבא לידי בתורת שאלה לרגעים תשובות מוהרש"ם ח"ג ראיתי לו בסי' רו"ם שכתב וז"ל כתב הטו"ז בסי' קכ"ה סקי"ז דבזה"ז שהב"ד קורעין הגט יש להקל לענין חשש לעז במקו"ע ושראה סברא זו בתה"ד ומבואר דאף שנותנים מעב"ד לאשה אין בהן חשש וכ"ה בס' הקובץ פ"ד מגירושין בשם הגאון מוהר"ם בנעט דבזה"ז יש להקל בכמה חומרות שהחמירו חז"ל מחשש לעז וכו' ואף דבתשו' נח"א סי' כ"א דחה דברי השואל בסברא זו דכ"מ שאסרו חז"ל מפני מראית העין אפי' בח"ח אסור לא ראה דברי הטו"ז וגם אין לו ענין לחשש מקום עיגון. ושו"ר בשו"ת חא"ש סי' קמ"ח שהעיר בסברא זו ורמז לדברי הטו"ז אלא דלהלכה אין לסמך ע"ז וכמ"ש הפ"מ סי' י"ז סכ"ח אבל בשו"ת עין יצחק סי' י"ט צירף דבר זה להקל וכו' עי"ד. עיניך תראנה דחילוק זה נפתח בראשונים ונסתייע באחרונים. וכפ"ז איכא למימר דהא נמי שייכא בנ"ד דהגט ימסרנו השליח ביד האשה והאב"ד יקחנו מידה ויצניענו ובמקום הנתינה כ"ע ידעי כי זאת היא האשה אשר היתה נשואה לאיש הזה וליכא לעז ולא אכחד דיש לצדד דאי מהא לא אירייא בנ"ד דע"כ לא כתבו הפוס' דעתה דגונזין הגט ליכא לעז היינו בכגון שהגט נכתב וניתן בפני ב"ד ונגנז דהשתא ליכא לעז משא"כ בנד"ז דהגט עדיין לא ניתן ביד השליח וכשיקחנו השליח וימסרהו בב"ד אחר למאי דביני ביני עיניהם של הדיינים תלוייות בו וידים ממשמשות בו ועד שיגנז איכא לעז. ועדיין הדבר צ"ע דמסתמייות דברי הפוס' שחילקו בזה נראה דלא שנא וחשש לעז לא נאמר בזה"ז.
(ח)
תו איכא טעמא אחריתי בפיסול שינוי שם האבות דחיישינן שמא כיון הבעל לקלקלה וכמ"ש הרא"ם ז"ל בח"א סי' ס"ו משם הפוס' דמטע"ז כתבו הראשונים שלא יכתבנו הבעל וע"י כתיבת הסופר ליכא למיחש לקלקול ומיהו ה"ד בשאר הטופס אבל בכתיבת השמות כיון שנכתבים מפי הבעל שהוא מצוה לסופר כתב גט זה לשם אשתי פב"פ חיישינן ששינה השמות כדי לקלקלה ולכן פסלו בשינוי שם האבות. וטעם זה לא שייך בנ"ד דהא שמות האשה ואביה המה באו כתובים מהמו"ץ שברוסגוק להמו"ץ דעיר וויין והמו"ץ דוויין אמר להמגרש אמר לסופר שיכתב גט לשם אשתך פב"פ כפי הרשום בכתב המו"ץ דרוסגוק. ואיך נאמר שכיון לקלקלה מאחר דלא מפיו אנו חיין דע"כ לא כתבו הפוס' טעם זה אלא בעבור דהדרך היה דשם אביה נכתב ג"כ ע"פ המגרש וכמ"ש הג"פ סי' ק"ך סקי"ב וכיון דעליו אנו סומכין וחזינן דאיכא שינוי השם אמרינן בודאי שכיון לקלקלה אך אם אנחנו לא כתבנו השמות ע"פ הבעל כי אם ע"פ מה שידוע לנו או ע"י הכר או ע"י כתב היאך נאמר שכיון לקלקלה. וחילוק זה הוא מוסבר ושכליי שנראה שאין הדבר צריך לראיה.
כי מן האמור לא זכיתי להבין דברי הצ"ץ בסי' פ"ה בנדון שנכתב שם אביה יצחק והוא היה נקרא נתן והתם קאי בענין שהמגרש לא היה יודע שם אבי האשה רק איש אחר מהמדינה הגיד ששם אביה היה יצחק והיו סומכין עליו ועכ"ז פסל הגט מטעם זה דחיישינן שמא כיון לקלקלה. ומי יתן ידעתי היאך נוכל לומר שכיון לקלקלה מאחר דנתברר לנו שהוא לא היה יודע שם אבי האשה ולא נכתב כי אם ע"פ המגיד ומאחר דהנך תרי טעמי הנאמרים באמת בפסלות שינוי השמות לא שייכי בנ"ד איפשר דאף החולקים על ה' עה"ג ודע"י יודו דבכגו"ד יש להכשיר הגט.
(ט) לא נשאר בלתי הפקפוק שחידש לנו הצ"ץ שם דיש לחלק היכא דהגירושין היו ע"י שליח לכשהגירושין הם ע"י הבעל עצמו דכל שהם ע"י הבעל דאומר לה הרי את מגורשת בו ממני הרי נתגרשה באמת מבעלה אלא דאיכא למטעי וכו' השתא מיהא ידעינן דאשה זו נתגרשה מבעלה אבל היכא דהגירושין הם ע"י שליח ועושה שליח לגרש בו את האשה פ' בת יצחק היאך ישנה השליח וימסר הגט ליד בת נתן מה שלא ציוה הבעל וטובא איכא למיחש שלא נתכון לגרש לאשתו כלל וכו' עי"ד וחשש זה שייך ג"ך במאי דקמן דהוא ע"י שליח אמנם כבר הגאון בית מאיר בתשו' רע"ק סי' קט"ז והובא בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"א חלק עליו בכח וכתב דברין קשים דת דתינח אם היה אמירת הבעל לשליח הולך גט לאשה פ' בת יצחק אבל כיון שאמר לאשתי בת יצחק מה שינוי איכא בזה וכולי ואנן ידעינן שהיא אשתו וזולתה אין לו אשה בגבולנו שאין לשום אדם שתי נשים וגם ידענו שזו היא אשתו שמה שרה אטו משום שאמר בת יצחק וכו' עי"ד ומתשו' מוהרש"ם ח"ג הנ"ל שהנדון היה ע"י שליח ועכ"ז הורה להקל מוכח דלא חשו להא דהצ"ץ ז"ל.
(י) ואני אגיד מה שראיתי לגדול האחרון ה' עבודת השם באהע"ז סי' ל"ז בעובדא דאיתשיל מקמיה אודות איש אחד שגירש את אשתו בשם אברהם יעקב הלוי ושוב נודע לו כי מעולם לא היה לוי רק ליב והי"ל לכתב אברהם יעקב לב באופן דאיכא הכא שינוי שם אבי המגרש ואחר שכתב להכשיר עפ"ד הפוס' הנ"ל דדבר דא"ץ לכותבו אם נכתב בשינוי אינו פוסל וסברת ה' בעל העיטור הנ"ל עשה לפותחת לפי מאי דנהגינן לכתב בגט וכל שום אחרן וחניכא ואע"ג דפסק מרן באה"ע סי' קכ"ט ס"ג דאם שינה שמו ושמה הגם דכתוב בגט וכל שום אינו גט מ"מ דבר זה אינו מוסכם דבתשו' מרן אה"ע סי' י"ג דע"ו ע"א תשובה לחכם אחד בשם קצת גאונים דס"ל דאפי' שינה שמו וש"א בלי שום חזקה אי כתיב בגט וכל שום אחרן וכו' הגט כשר נמצא ג"ך עוד סברות דקיימי בהך שיטתא ולכן העלה דטעם זה חזי לאיצטרופי עם סברת המתי' י"ש (וכבר כתבתי בזה בתשו' אייר התרע"ט) וכפ"ז איכא הכא ס"ס להקל ומתהפך שפיר ס' אי הלכה כהאומ' דכל שכתוב וכל שום אפי' איכא שינוי בשמות כשר ואת"ל דהלכה כס' הפוס' דאפי' כתיב כן לא מהני היכא דאיכא שינוי דלמא הלכה כהסוברים דכל שהטעות הוא בדבר שאין צורך בו כשר הדבר. והפוך בה. ס' אי הלכה כהסו' דכל היכא שהטעות הוא בשמות האבות כשר יען שאין צורך לכתב שם האבות ואת"ל דאפ"ה פסול דלמא הלכה כהאומ' דכל שכתב תיבות וכל שום כשר.
(י"א) וכשאני לעצמי בעינא דאימא מלתא דבנ"ד אין כאן שינוי השם ולא שייכי כל המחלוקייות הנ"ז דבשלמא אם היה כתוב פ"ה שם אבי המגורשת יוסף שמואל או שם אחר שפיר הוה אמינא דזה שינוי השם גמור אך בכי האי דנ"ד דנכתב יוסף אברהם דשם אברהם הוא שם אבי אביה לדידן לא מקרי זה שינוי דאנן בני הספרדים לא נהגינן להניח תיבת בן בין שם האדם לשם אביו וכל ששם האדם נקרא אברהם ושם אביו יצחק אנן נהגינן לקרותו אברהם יצחק עם כינוי המשפחה שלו. ובין בחתימה ובין בקריאת ס"ת קורין אותו כן וגם האיש הזה הוא חותם יוסף אברהם פאפו וכן קורין אותו לס"ת א"כ בבא הגט לפנינו וכתוב בו פ' בת יוסף אברהם כל אנשי העיר יביעו וידברו כי היא זאת האשה בת יוסף אברהם (פאפו ע"כ) נמצא דאין כאן שינוי השם דלא כתבו, לאביה שם שאין לו רק שהוסיפו עליו גם שם זקנו וכל כה"ג נ"ל דאינו נכנס זה בסוג שינוי השם ובפרט אם כנים הדברים מה שהוגד לי כי הרב המסדר הבין דפאפו הוא שם בפ"ע וכתב בת יוסף אברהם פאפו דאז קלקלתו תקנתו דידעו כל העולם מי היא האשה הזאת והוא דבר פשוט. ובהיותי נו"ן בדבר הלכה ומחכה לידע הדבר על בורייו בא אלי מכתב שכבר בא המגרש לפני ב"ד וכתבו גט אחר ע"פ ציווייו מחדש ונתגרשה האשה בגט כשר ומ"מ נשכ"ר הוזט. ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה וה' יאיר עינינו בתורתו. נאם הגבר מיחל חסדי ה' כחו ואונו. דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט