נושא האפוד· רבי דוד פיפאנו
סימן כו
אלול פר"ת
שאלו מעיר ניברוקופ על אשה שבאה לגבות כתובתה מחמת מיתה ובעד הנדונייא והמטלטלים נתפשרה עם היתומים אולם נפל הפרש ביניהם על אחד מהתכשי' הוא הענק שעל הצואר כי האשה רוצה לקחתו בטענה שהיא הכניסה לבעלה סך ך' ליר' טור' בתורת חפצים ונתנם לבעלה ומהם קנה החפץ הנ"ל ורוצה ליטלו משום שבח בית אביה בעד סך ך' והיורש אומר כי אעיק' חפץ זה לא הכניסתו מבית אביה וגם חושב שאביה השלים עוד מעות משלו וקנאו ביותר ואין כאן מי שיגיד אם קנאו בסך ך' או יותר וגם האשה אינה יודעת ואפי' תימא שעיקר הקנייה היתה בסך עשרים עתה עלה השומא ושוה יותר ויותר ושאלו בעד שטר הכתובה ואינה בעין שנשרפה בשריפה אשר שרף ה' בשלוניקי לשעבר ואין כאן בירור אם החפץ הזה היה כתוב שם שואלים הלכו מה דינא:
תשובה אם ידוע בודאי שהחפץ הזה קנאו הבעל ממעות שנתנה לו והיא רוצה לקחתו משום שב"א הדין עמה אעפ"י שלא הכניסתו היא הכלי עצמו וכמ"ש מוה"ר מוהרי"ד זצ"ל בס' ב"ד אה"ע סי' מ"ה משם הריב"ש בתשו' סי' כ"א והובאה בב"י אה"ע סי' פ"ח דאפי' דבר שקנה הבעל ממעות שהכניסה לו נוטלתן משום שב"א וכן הסכים להלכה מוהרש"ג ז"ל בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' ל"ב והביא ראיה לדבר אך מ"מ צריך לשומו בשער של עכשיו דבכתובות שלנו כתוב אם פחתו פיח"ל ואם הותירו הותירו לו והיתרון הוא לבעל.
אלא דלא פירש בשאלה באיזה מקום נעשו הנישו' אם בשלוניקי או בניצרוקופי. דאם הנישו' נעשו בשלוניקי התם נהיגי האידנא דיוקרא וזולא הוא של האשה וכמ"ש בסה"ק אבני האפד בסי' ס"ו או' ט"ז ובהגהותי לס' יאודה יעלה אה"ע סוס"י ו'. ופה סופיאה נהיגי דיוקרא וזולא הוא לבעל וכמ"ש שם והאשה באה לגבות כתובתה בניברוקופ שהן עתה היא תחת ממשלת בולגאריאה ועיר הבירה היא העיר הזאת סופיאה ואם כן היא נגררת אחר מנהגנו והיוקר הוא לבעל ולכן אם הנישו' היא בשלוניקי דינא הוי דאזלינן בתר מקום השעבוד וכמ"ש מרן בחה"מ סי' מ"ב סי"ד דמי שהוציא שט"ח ע"ח אזלינן אחר המקום שנעשה בו השעבוד ויעו' במוהרש"ך ח"ב סי' ק"ן ויד"א סי' ק' הגה"ט סק"ל אך אם היו בניברוקופ היוקר הוא של הבעל. יהיה מטעם שהיא נגררת אחרינו או מטעם דכיון דאין שם מנהג ברור אזלינן בתר הדין וכמ"ש בענין זה בסה"ק אבני האפד שם משם הפוסקים ע"ש.
ומיהו אפי' אם נלך בתר מקום הנישואין דהתם נהיגי דהיוקר הוא שלה היינו אם כתוב בכתובה כל כלי בפרטות ושיווייו בצד אבל היכא דכתוב בכללות הכלים ולא ידענו סיכום הכלי אזי היוקר והפחת הוא של הבעל וכמ"ש מרן בסי' פ"ח ס"ב ויעו' בסה"ק הנ"ל שם אות ז'. ובנד"ז כיון דאין הכתובה בעין שנשרפה ולא ידענו היאך היה כתוב שם בכה"ג לכ"ע היוקר הוא של הבעל. מה גם דכפי האמור בשאלה היורש טוען שאביו הוסיף איזה סך על הך' א"כ אין כאן טענה דיוקרא וזולא לבד כי אם גם טענה אחרת דבהא ודאי על האשה לברר אם הבעל קנאו באותו סך ולא הוסיף מאומה וכל שאינה מבררת הגם שהיא יכולה ליטול החפץ עצמו משום שב"א אך חייבת היא לקבלו בשומא של עכשיו. כנלע"ד החותם פה בערב ר"ה שנכנס בה לשמחה ולששון (לפ"ג לעשות רצון קונו. והוא הצעיר
דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט