אור ברסלב
נושא האפוד סימן יז

נושא האפוד· רבי דוד פיפאנו

סימן יז

סימן טז

אייר התרע"ט

מעשה היה במסדר שסדר גט לאשה ששמה גוייא דכפי הסכמת האחרונים צ"ל בלתי למד וטעה וכתב גולייא בלמד באמצע ונכתב ונחתם הגט ונמסר ביד השליח למסרו במקום הכתיבה ביום אחר ונעשה הכל פה העירה לסיבה שהיא האשה היתה נכפית ועמדו הב"ד והלכו להם ובלילה פשפש המסדר בספרי שמות הגטין וראה שכל הפוס' העלו לכתב גוייא בלתי למד לבד מוהר"ש ויטל ז"ל הביאו היד"א שנסתפק בזה אם יש לכתב בלתי למד או בלמד ובודאי שאין ספקו של מוהרש"ו עומד בפני ודאן של רבני האחרו שהסכימו לכותבו בלתי למד ולא אחד בהם שהעתיק נלמד ע' לח"ש. גנזי חיים ע' גט אות ט"ז. ירים משה בקונט' הגטין אות קמ"ח. חיים ושלום ח"ב סי' ס"ה ולפי הסכמתם למד זו יתרה ונמצא דאיכא הכא שינוי השם. ולכן נפל הספק אי גט זה כשר להנתן או"ד צריכין לכתב גט אחר דה"ז דומה לההיא שכתב מוהריב"ל בח"א סי' כ"ט על גט שבא מרומא לשאלוקי' ושמה גוייא ונכתב בגט גוייא דהוי שינוי השם ואינו גט וה"ז לא תנשא וקרוב לומר דאם נשאת תצא י"ש גם מוהרנ"ח בח"א סי' ל"ה בגט ששם האשה איריני והיה צ"ל ביוד אחת באחרונה ונכתב בב' יודין צדד הרב לומר דהוי שינוי השם ואינו גט והעלו דאינו סומך ליתן הגט י"ש. או"ד יש לחלק ביניהם.

בטרם תחיל הארש' אקדים איזה מחלוקייות שיש בגט שיש בו שנוי השם ואחר נבא לנ"ד הנה בגט שלא נכתבו בו שמות האיש והאשה אי פסול מה"ת או מדרבנן נחלקו הפוס'. ע' ב"י בסי' קכ"ט סי"א. ג"פ סי' קכ"ח סקיו"ד וסי' קפ"ט סק"א. גט מקושר כולי סי' מ"ד אות א' נ"מ נבון סי' קכ"ח ד"ץ אמרות טהורות ר"ש סי' קכ"ט ורובא הם הפוס' הפוסלים מדאורייתא ומיעוטא הם המכשי' רק דבדברי התוס' דגטין ד"ך ע"א ד"ה והא בעינן יש מפרשים דקיימי בשיטת הפוסלי' ויש מפרשים דקימי בשיטת המכשי' ולכן העלו דהוייא ספק מגורשת מה"ת עי"ד ובפ"ת ס"ק ל"א.

והיה נראה לכאורה דבשינה השם לגמרי דבמקום ראובן כתב שמעון אפי' המכשי' בלא כתבו כלל יודו דבכה"ג פסול מדאורייתא דגרע טפי בטעות מכשלא נכתב כלל וראיה להא דהתוס' בעצמם להמפרשים דדעתם להכשיר כשלא נכתב כלל עכ"ז כשכתב ביהודה שם דגליל כתבו דפסול מדרבנן אע"פ שנכתב מקצת שמו ומוכיח קצת מתוכו א"כ בשינה לגמרי אסיק דרגא דיהיה פסול מדאורייתא ואתייא ככ"ע ואין לצדד דכיון דלסב' האומרים שאם לא נכתב לגמרי כשר מדאורייתא בכה"ג שנכתב בטעות נאמר דהו"ל כמאן דליתיה וכמ"ש התוס' בגטין ד"ף ע"א ע"ב ושם עירו דלגבי שינה שם עיר הלידה דכתבו ר"י ור"ת דכיון שאין לכותבו כלל אף אם שינה כשר י"ש וחזינן לה"ג הרא"ם ז"ל ח"א סי' ס"ו דקי"ו וקי"ז שכתב דה' בעה"ע וסמ"ג קיימי בהך שיטתו דכל דבר שא"צ לכותבו אם שינה בכתיבתו אפי' שיש בו משום לעז אינו נפסל עי"ד וע' ג"מ סי' ד"ן דקו"ם ע"ב שהביא אמבוהא דרבנן דקיימי בשיטה זו דלפי מה שחילק לנו הג' הרא"ם ז"ל שם בדקי"ז ע"ב דגם ר"י וסיע' לא אמרוהו אלא לשינה מקום הלידה דאעיקרא א"צ לכותבו אבל כל היכא דלכתחילה צריך לכותבו רק דאם לא נכתב כשר ה"ז נפסל בשינוי והכריע הדבר מדברי ר"י בעצמו דהוא הסובר שאם לא כתב שם עירו ושם עירה אינו נפסל בכך וכמ"ש המרדכי בשמו פ' השולח ועכ"ז סובר דאם שינה שם עירו ושם עירה פסול וכדמשמע מדבריו פ' הזורק ע"ש וכן הכריע עוד מדברי הבעה"ע בעצמו דאף דסבירא ליה דאם לא כתב שם עירו ושם עירה הגט כשר כתב בפירוש דאם שינה בהם פסול עי"ד ובס' מכתב מאליהו ש"ד סי' ז"ך. ומכל מקום אין פיסולו אלא מדרבנן וכמו שכ"כ ה' ב"ש בסי' קכ"ט סק"ה דאם שינה שם המגרש או המתגרשת בשינוי גמור לדעת התוס' בגטין ד"ך אין פסולו רק מדרבנן ורמז למוהרש"א בח'. ואם היו דברי התוס' לבדן היה מקום להסתפק אי סמכינן על סברא זו מאחר דרבים ונכבדים פליגי ע"ז וס"ל דאם שינה הוי פסול מדאורייתא דדוקא בכתב שם דיהודה בגליל הוא דפסול מדרבנן. וגם בדעת התו' בעצמם כמה דייות נשתפכו ויש כמה פוסקים דלא פירשו כן דעת התוס' ואדרבא לדעתם אם שינה פסול מדאורייתא וכמבו' בפוס' שרמזנו בראש דברינו. האמנם מצאנו לה' הלבוש בריש סי' קכ"ט שכתב וז"ל אע"פ שאם כתב הגט סתם שלא הוזכר בו לא שמו ולא שמה אלא כתב לה הרי את מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם והיה כותבו לה בפני ע"מ היתה מגורשת מה"ת לפי דעת קצת פוס' וכו' מ"מ תקנו חז"ל וכו' לכתב תוך הגט שם האיש והאשה כדי שיהיה מבורר מתוך הגט ממש מי המה ואם לא כתב השמות הגט פסול אפי' נשאת והבנים ממזרים ואע"ג שהוא מדרבנן וכו' דאלמוה רבנן לתקנה זו שיהא הולד ממזר מדבריהם אם לא כתבו או שינה שמם כמו שיתבאר ובס"ד כתב שינה שמו או שמה וכו' אע"ג שכתב וכל שום אינו גט דכיון ששינה יאמרו אחר הוא המגרש או המתגרשת ע"כ. הרי בהדייא דה' הלבוש סובר דדעת קצת פוס' דאפי' שינה שינוי גמור לגמרי עכ"ז אין פיסולה כי אם מדרבנן וראיתי לה' שדי חמד במע' גט סי' ל"ז אות"א שכתב וז"ל ודע דבשינוי שמו ושמה נראה פשוט דהגט בטל מה"ת דהוי חספא בעלמא ובשינוי שם האבות נחלקו הפוס' אי הוי מדאורייתא או מדרבנן אבל בשינוי שמו ושמה נראה דלכ"ע בטל מדאורייתא אך הגיע לידי ס' בנין ציון בחדשות ואגב ריהטי ראיתי בסו"סי כ"א שכתב בתו"ד דהטעם ששינה שמו או שם פסול הוא דאינו ניכר מתוך הגט מי הוא המגרש ויאמרו אחר הוא וכו' נראה ממרוצת דבריו דהוא מדרבנן משום חשש שמא יאמרו אחר הוא וכו' א"ד וס' בנין ציון שרמז אינו מצוי אצלי ודבריו הן הנה דברי ה' הלבוש בס"ה וכנז' ונעלם מעיני ה' מוהר"ח מדיני ז"ל דברי הב"ש וה' הלבוש הנז' והוא פלא. וכבר בסה"ק אבני האפד בריש סי' קכ"ט רמזתי המחלוקת הנז' בקצ"ר אמיץ ועתה שהוא הל"ל רחב פי. באופן דבשינה לגמרי אי פיסולה הויי מדאורייתא או מדרבנן מידי מחלוקת לא יצאנו ואיכא מרבואתא דס"ל דהוי מדרבנן.

תו איכא פלוגתא אחריתי לדידן דכתבינן וכל שום שיש לה אי בשינה מהני לשון זה דאיברא דמרן ז"ל פסק כסי' סמ"ג דאם שינה שמו ושמה דאע"ג שכתב וכל שום שיש לה דאינו גט ורבים קיימי בסברא זו מכל מקום מידי פלוגתא לא נפקו דמרן בתשו' אה"ע סי' י"א הביא דמקצת הגאונים ס"ל דשינה שמו וש"א בלי שום חזקה אי כתיב בגויה וכל שום אחרן וכו' נראה לשון זה אפי' היכא דשינה שמו ממש ובשיטה זו קאי ג"ך מוהרשד"ם בסי' רמ"ד ואסף מחלו' זה ה' מוהרש"מ ז"ל בס' עבודת השם אה"ע סי' ל"ז דקפו' ע"ג והביא לנו דהר"ן בפ' השולח כתב בפשיטות לדעת הירושלמי דאפי' דאפיך שמו מראובן לשמעון אם כתב וכל שום מהני ולא החליט המאמר לומר דת"ד פליג אירושלמי רק בלשון אפשר עי"ש. ועוד לו בסי' ל"ח דצירף סברות הללו לס"ס ובס' שד"ח סי' ל"ז אות י"ב לא זכר ס' המכשי' יעו"ש. הגם הלום ראיתי להג' מוהר"א פאלאגי ז"ל בתשו' כי באה בס' זכרנו לחיים ח"ב דנ"ט ע"ב על נדון שנכתב בגט לוי והוא אומר שאינו לוי כתב וז"ל ותו דכיון דכותבים וכל שום אחרן וחניכא הרי כולל כנוייו האחר דאית ליה וכנגד מה שקרא עצמו לוי הרי דהאי לישנא דוכל שום אחרן וכו' מבטל כנוי לוי שבדה מלבו ע"כ אמת שהרב ז"ל קיצר מאוד כאילו הדבר מוסכם והוא תלוי במחלוקת עצום ורובא דפוס' פוסלים מ"מ נקוט מיהא דדעתו להכשיר בכתיבת בת תיבות אלו והאיכא גאונים דמסייעי ליה וכדבר האמור. (וגם זה רמזתיו בסה"ק הנ"ל שם) וכזה מצאתי למוהר"ש סלאנט בתשו' כי באה בס' תע"ל ח"ג בדע"ד ע"א דאזיל בשיטה זאת ויעו' לה' המח' שם בדע"ה ע"ב.

עוד אחרת היתה ול"ו רציתי לגלותה דכאשר יהיה האופן שלא שינה שמו לגמרי רק שנכתב השם בטעות האותיות דאינו משתנה לשם איש או אשה אחרת או עיר אחרת כי אם שלא נכתב כהלכתא אי גם בזה פסלינן דחיישינן שמא יש בעיר אחרת או במקום אחר איש או אשה ששמם כך או"ד כיון דאנן לא ידעינן שיש איש או אשה אחרת ששמם כך לא פסלינן ליה ובהביטי בסה"פו ראיתי שיש בזה מבוכה גדולה דמוהראי ז"ל בפו"כ סי' י"ד כתב על שם גרשום שכתב גרשון דאם היה ידוע ששמו גרשום וכתב גרשון לא הוי גט כלל כי גרשון וגרשום ב' שמות הן ואיך שייך לעשותו כנוי לגרשם כיון דהאי שם כתוב והאי שם נמי כתוב עי"ש דמשמע דאם לא היה כתוב גרשן בתורה אף דטעה וכתב גרשון בנון במקום גרשם במ' אמרינן דאין כאן שינוי השם וחשבינן ליה כאילו כתב כדינו וזה הוי כנוייו. וכמו שכ"כ מוהריב"ל ז"ל בראשון ח"א ס' כ"א על שם מתתיה שבמקום ה"א נכתב באלף דלא מקרי שינוי השם דכיון דלא נכתבו בתורה ב' שמות אין לפסל הגט ומסתמיך ואזיל אכתפיה דמוהראי ז"ל בתשובה זו דגרשון ואל תשיבני מההיא דכתב בח"א סי' כ"ט על גט דבא מרומא לשאלוניקי חשש הרב וכתוב גיוייא במקום גיוייא שכתב דזה מקרי שינוי השם אע"ג דלא מצינו שם גוייה במקום אחר י"ש דהיא גופה צריכה רבא דכיון דהגט בא מרומא לשאלוניקי חשש הרב דהנה אמת דבשאלוניקי' לא יש שם גיוייא. מאליו מובן דהוא טעות אך כיון דשאלוניקי' היא מקום הנתינה והכתיבה היתה ברומא יאמרו שברומא יש אשה אחרת ששמה גיוייא ואותה הוא מגרש. ובשלמא אם היה שם משמות הקודש דכל העולם יודעין דליכא שם אחר בתוכה שנכתב כן וכגון מתתיא אז יהיה במקום שיהיה יכולין אנו להכשיר את הגט כיון דידעינן שלא יש שם אחר כזה אך בשם לעז שנכתב במקום אחר בשינוי יש לחוש ששם יש אשה ששמה כך ולכן פסל מוהריב"ל ז"ל את הגט. אולם ממ"ש בח"ג סי' ט' בההיא דבאלומא שנכתב בלתי אלף נראה דלא ס"ל לחלק בהכי וכמ"ש ה' המכת"מ בש"ד סי' ז"ך דס"א ע"ג (וע' לקמן מ"ש משם ה' דניאל איסטרוס ז"ל). נמצא דדעת מוהריב"ל בזה לא נתברר דבמק"א מצינו לה דמחלק דהיכא דלא נשתנה משם לשם ליכא משום שינוי השם ובמקו"א מצינו דלא חילק בהכי ולא נשאר לנו בלתי ס' מוהראי בההיא דגרשן דסי' יו"ד דמשם יוצא ברור דכל דליכא למטעי לשם אחר לא הוי שינוי השם וכמו שכן הבין ג"כ בדברי מוהרא"י ג"פ סי' קכ"ח סק"ג ד"ה איברא

וכזאת וכזאת ראיתי לה' המביט ז"ל בתשובה כי באה בתשו' מוהרלב"ח בסי' קל"ב שכתב בסוף התשו' וז"ל ראיתי להחכם ה' אברהם שלום שהיה בדעתו לפסל הגט כי נכתב שם האשה גזול ואמרו לו שלא היה שם גזול בעולם כ"א גזלה ואם כן היינו שינה והגט פסול. ואני אומר כי גם שנודה לו שאין שם גזול בעולם אלא גזלה כיון שזאת נקראת בפי הכל גזול יהיה לקיה"ש או לכונה אחרת אינו שינוי השם כי לא יפסל בש"ה כ"א כשמשנה משם אחד לשם אחר אבל כיון שזה השם של גזול אינו שם אחר אלא קיצור או לאיזו סיבה א"כ לא יקרא ש"ס ליפסל וראיה למה ששאלו למוהרא"י על מי שהיה שמו ירחמאל וכתבו בגט ירחמיאל ביו"ד אם היה הגט כשר והשיב שכיון ששם של ירחמיאל לא נמצא בכתוב כ"א ירחמאל א"כ השינוי של היוד אינו שינוי אלא שלאיזו סיבה דחקו בלשונם החיריק כי אם היה נמצא שם ירחמאל בכתוב ביוד וזה היה שמו ירחמאל ושינו את שמו בגט ירחמיאל פשיטא שהיה פסול כמו גרשום גרשון אבל כיון שלא נמצא בכתוב זה השם א"כ הוא השם עצמו אלא שלאיזו סיבה דחקו אותו בחיריק ויוד. כן בנדון שלפנינו כיון ששם גזול אינו שם בפ"ע אלא שם של גזלה והיא היתה נקראת בשם גזול הרי הגט כשר א"ד הרי דדקדק מתשו' אחרת למוהראי ז"ל דדעתו כל שהשם לא נשתנה לשם אחר אע"פ שנכתב בטעות לא הוי ש"ה. איברא דחזינן למוהראנ"ח ז"ל בח"א סוס"י ל"ה בההיא דאיריני שסבר לחלק בכה"ג והביא דברי הרב המביט הללו וכתב וז"ל האמת שתשו' זו של מוהרא"י לא מצאתיה בלשון זה אלא בלשון אחרת ובענין אחר בסי' י"ח בפסקיו ואדרבא מוכח מתוך אותה תשובה דחשיב שינה מירחמאל לירחמיאל ואיפשר שהיא תשובה אחרת ולא מצאתיה כי גם מוהר"ר לוי לא חלק עליו רק אמר שאין נדון דומה לראיה אבל מ"מ מתוך תשובה אחרת נראה הפך זה ממ"ש וכו' ולכן איני סומך על טעם זה כלל עכ"ד. גם הג"פ בסי' קכ"ט ס"ק קכ"ח חלק על המבי"ט והביא דברי מוהראנ"ח ז"ל. ופשוט דכונת מוהרלב"ח היא דנדון מוהרא"י היה דשמו היה ירחמיאל דכן היו קורין אותו העם ונסתפקו דהוא הפך הכתוב וע"ז פסק הרב דאין לנו אלא השם שהחזיק לעצמו וכיון שכך עולה לתורה מה אנו אם לא נמצא בכתוב שם זה אבל כשיהיה האופן דשמו היה ירחמאל וכתבו בגט ירחמיאל בזה לא דבר מוהרא"י וא"כ נדון שלו שהיה כתוב בכתובה גזלה וכתבו בגט גזול אע"ג שהיו מכירין אותה בשם זה אין ראיה מכאן לא לפסל ולא להכשיר והיינו דקאמר מוהרלב"ח בסו"סי קל"ג דאין הנדון דומה לראיה ומ"ש מוהראנ"ח ז"ל דמאותה תשו' מוכח להפך היינו מדיהיב טעם מוהרא"י דהוחזק שמו לכך דמשמע דאם לא הוחזק הוי טעות והגט בטל. ואחר גלגול מחיל' מכבודו הפריז על המדה שאם נאמר כן מה יענה לאותה תשו' דהתה"ד דגרשון דמבואר דאם לא היה שכתוב בתורה בב' שמות אמרינן דאין זה טעות וחשבינן למה שכתב גרשון במקום גרשם דהוי כנוי רק דהתה"ד בהך דירחמאל כתב שלא לפסל. והוא גופא קשייא על ה' ג"פ דבסי' קכ"ט ס"ק קכ"ח הבין מדברי מוהרא"י כן ואילו בסי' קכ"ח סק"ג הוציא מדברי מוהרא"י בעצמו בההיא דגרשון להפך ודוק.

ומ"מ נקטינן מהאמור דדעת מוהר"ם מיטראני ז"ל בדעת מוהרא"י וכן דעתו דאינו נכנס בסוג שנוי השם כל דליכא שם אחר כשם שנכתב ומוהרלב"ח ז"ל לא גילה לנו דעתו. וע"ז ק"ל מתשו' המבי"ט ח"א סי' ק"ך בגט שכתבו שם האשה כיראנה בכף במקום שהיה צ"ל בק' וחכם אחד אמר שהגט פסול משום שינוי השם ותלה עצמו בההוא דהוו קרו לה נפאתו וכתבו טפאתו דהגט פסול וכתב הרב ז"ל דיכולים אנחנו לחלק דאפשר דטפאתו הוא גם כן שם נשים אחרות או יש לה משמעות אחר אבל ביראנה וקיראנה שם אחד הוא ולא הוי שנוי השם והגט כשר דהיינו כמו שחילק בתשו' הנז' ושוב כתב דיען שלא חילקו חילוק זה המפר' לא יסמך על חילוק זה לבדו וכו' עי"ד ולמה לא סמך על חילוק זה מאחר דיש לו אילן גדול לסמך הוא הקדוש מוהרא"י ז"ל. ואיפשר דבאותו פרק עדיין לא נתגלה לו תשו' מוהרא"י הלזו ולכן לא סמך על חילוקו ומ"מ לפי דעתו חילוקו אמת. אך דא עקא מה שראיתי עוד לה' המביט בח"א סי' ר"ט על גט שבמקום שם העיר שהיה ראוי לכתב סיניס כתב סיני השיב וז"ל דהוי שינוי השם ופסול דל"ד שינה שם העיר מטבריה לציפורי אלא אפי' שינוי בשם שאינו שם העיר הוי שינוי לפסל כמו שכתב במקום אברהם אברם או ארם. ירושלים יושעם או יושלם וכיוצא בשינוי זה אע"פ שלא יהיה שם כלל ולא כנוי שם כיצחק חקין אפ"ה הו"ל שינוי השם דהו"ל כאילו לא נכתב כלל כיון דאינו נודע בשם זה מי הוא המגרש דאע"ג דידוע דבטעות נכתב סיני במקום סיניס הוי ככתב אברם במקום אברהם דפשיטא דאינו גט אע"ג שהוא ידוע שעל אברהם נכתב בטעות כיון שלא נכתב השם ממש והוי כנפאתא וכו' ואם יש עיר אחרת ששמה סיני כ"ש דהוי פסול וכו' א"ד ז"ל הרי בהדייא דדן בק"ו לנ"ד שיש עיר אחרת ששמה כך דמבואר דתחי' דבריו הוא אפילו בכגון דלא היה עיר אחרת בשם זה ועכ"ז פסול וזה אפי' בשמות העיר כ"ש בשמות המגרש והמתגרשת. והרי זה סותר לההיא תשובה שבאה במוהרלב"ח ואע"ג דהתם נרגש השינוי הרבה בין גזלה לגזול עכ"ז הכשיר וע"כ לומר דנדון דתשובת מוהרלב"ח שוייא מהנהו נדוני דהתם הא מיהא קרו לה בשם גזול וכמו דקאמר אע"פ שנודה שאין שם גזול בעולם אלא גזלה כיון שהיא נקראת בפי הכל גזול וכו' אינו שנוי השם ומשו"ה הכשירו מה שא"כ היכא דשינו השם לשם שאינה נקראת כן דהתם אע"ג שאין אשה אחרת בשם זה עכ"ז ס"ל דפסול. אך מלבד שהמשך הלשון אינו מוכיח כן אף גם זו דמה שהוכיח מדברי מוהרא"י ז"ל דאע"ג דקי"ל ירחמאל בלתי יוד וכתבו בגט ביוד דאינו מפסל בעבור שלא יש שם זה בעולם יוצא להכשיר בנ"ד שכתב סיני במקום סינים אילו לא היה עיר אחרת ששמה כך וכן יוצא מההיא תשובה דגרשון וצ"י. והדב"ש בסי' צ"ט הביא תשובה המבי"ט הכתובה כמוהרלב"ח ותפסה לעיקר וכתב דלדעתם כל שניכר בו האשה בין ודעיה בקיצור זה לא נקרא שינוי לפסל י"ש. אך אנן בדידן אין בידינו להחליט מה היא ס' המבי"ט ונשארנו כעת כס' מוהרא"י לחוד.

אולם דעת מוהרשד"ם הלא היא להכשיר ממש"כ בחאה"ע סי' רמ"ד גבי אישקופייא שנכתב בלי יוד אחר האלף וכתב (דכשר ונ"ט שלא נשמע עיר אחרת ששמה אישקופייא אלא זו ובין מלא ובין חסר נודע לכל על מה נאמר החשש רחוק מאד לומר דלמא אישקופייא אחריתי י"ש. ואע"ג דהתם קאי לשם עיר ה"ה לשם המגרש והמגרשת וכמ"ש בס' דברי אמת קונט' י"א סי' טז"ב. ואם כנים אנחנו בזה הרוחנו דגם דעת מוהר"א בין חסון ז"ל כן דבחתימתו על פסק מוהר"י הלוי בסי' ח' למד מדברי מוהרשד"ם הללו לנ"ד דחיסר יוד דעיר ליפאנטו וכתב דכיון דליכא עיר אחרת דמת' לאפאנטו אין לחוש י"ש וה"ד הפ"ת בסי' קכ"ח סק"ג. וכ"כ עוד מוהרשד"ם בסי' מ"ט על שם סול דל"ש אם נכתב בשין או בסמך כ"ע ידעי דעל אשה זאת נכתב הל"ד למי שיש לו שמות מחולקים עי"ד. גם מוהרא"ש ז"ל בסי' ל' הביא תשו' מוהריב"ל דכלל ד' במה שדקדק מתשו' מוהרא"י וגם הוא קאי בשיטה זאת בדעת מוהר"אי וכי היכי דלא תקשי למוהרא"י מההיא דנפאתא כתב דשאני התם שמוציא הנון והמם נדגשת או דש"ה דאיפשר דהיה אשה אחרת ששמה כך והביא תשו' מוהרשד"ם הנ"ל דמהתם מתברר דס"ל למוהרשד"ם דכל שאינו משתנה לשם אשה אחרת לית לן בה ועכ"ז הכשיר הגט דנדון שלו רק דמצא מקום להכשירו גם לדעת המנגדים בחילוק זה וכן דעת מוהר"א מוטל ז"ל בס' תורת הנזיר בכמה שמות אשר קצרה היריעה מלהזכירם דדעתו דכל שאינו משתנה לשם אחר אע"ג דהענין משתנה לית לן בה גם הרד"א ז"ל בע"ס מגן גבורים כמזה"ג אשר לו בס' ירך אברהם ד"ט ע"א גם הוא דרך בדרך זה דדוקא כשאנחנו נטעה בשם אשה אחרת יש קפידא אבל אם אינו נוגע על אשה אחרת אפי' שמשתנה הענין על משמעות אחר דעלמה לית לן בה ע"כ ולא אכחד תחת לשוני לדבר מה שהרגשתי בדבר הרד"א שם שהביא סייוע לסברתו מתשו' מוהריב"ל בח"ג סי' ט' בההיא דפלומה דאע"ג דבלתי אלף יהיה נשמע פלומא מלשון אברה ונוצה עכ"ז כיון דאין הטעות באשה אחרת לית לן בה יעו"ש ואהמ"ר לא כן אבי' אמת דבתחילת דבריו כ"כ מוהריב"ל אמנם אח"ך כשהביא תשו' הרשב"ש הד"ר הוא וכמש"ל בשם ה' המכת"ם ויותר הי"ל להסתייע מתשובתו דח"א סי' ד' וק"ל.

אשתכח השתא דאיתיה קמן ס' מוהרא"י ומוהרשד"ם ומוהר"א ששון ומוהר"א מוטל ומוהר"ד איסטרוסא ז"ל ששה משמותם דס"ל דכל שאין השם משנתה לשם אשה אחרת לית לן בה לבד ס' מוהריב"ל ב"ל דמצינו לו פעם כה ופעם כה ומוהרלב"ח דלא בירר דעתו לפסל ולהכשיר וכן בדעת המבי"ט שדבריו נראין כסותרין ממקום למקום וככל הנ"ל. ובס' טיב שמות הגטין במע' הטית אות א' כתב דיש לכתב טרנא ואם כתב טראנא כשר כיון שאין במדינות אלו טראנה שיהיה הריש בקמץ.

לעומתם מצינו חולקים על זה. הראשון אדם הגאון הרא"ם ז"ל בח"א סי' ס"ז על עיר ששמה ליפאנטו וכתבו בגט ליאונט פסל הגט והביא ראיה מההיא דנפאטא וטפאתה דעם שאינו שם לאשה אחרת הלא היה ראוי לפסל הגט בכה"ג אפ"ה משום דאיכא מקצת מהרואים דחוששים דאולי יש אשה אחרת שנקראה בשם זה קחשיב ליה שנוי יש"ב וכן דעת מוהרימ"ט ז"ל בתשו' כי באה בתשו' מוהרח"ש אה"ע סי' ג' על גט ששמו בכנוי אבי האשה דבמקום טראנטו בחולם כתבו טרנטה בהא כתב בדפ"ה ע"ד וז"ל דבר ידוע שאביו נקרא בכנוי זה ואם שינה בו ראוי ליפסל אע"פ שאין הכנוי רומז על עיר אחרת ששמה כך מ"מ יאמרו אין זאת האשה אלא אחרת שאביו נקרא בכנוי זה ולא הכשיר רק בשעה"ד ונו"ט לדבר דבשלמא בשמות המגרש והמתגרשת צריך לכתבן כהלכתן אבל כיון שהכנוי הוא בכנוי שם אביה שלא היה צריך לכותבו כלל מאחר שאינו מצוי בעיר זו איש אחר שיש לו כנוי כנוסח זה אין זה שינוי עי"ד מבואר דעתו דבשמות האיש והאשה אפי' שאין אשה אחרת ששמה כן עכ"ז חיישי' ומקרי שינוי ולא הכשיר רק בכנוי האבות וגם זו לא הוכשר בעיני מוהרח"ש ז"ל דשם בד"ק ע"ג חלק עליו בכח דכיון דהא מילתא משום חשש הרואים אטו יש להם לילך אחר החקירה אם נמצאים אחרים בשמותם של אלו דכיון שרואים שינוי בשם ישפטו שאין זה המגרש כיון שאין שמו כך עי"ד.

והנה היכא דהשינוי באותייות היה בשם העיר מצינו להרשב"ם ז"ל בתשו' הובאה בב"י סי' קכ"ח דאם במקום תונס כתב תנס דפסול. ומסתמא משמע אפי' שאין עיר אחרת ששמה כן אך מוהרח"ש ז"ל בסי' ג' דק"פ כתב דהתם שאני שהיה נודע דיש עיר אחרת דשמה תנס וכיון דאיהו קאי בשיטת האומרים דכל ששינה שם האיש והאשה אע"פ שאין אשה אחרת שנקראה כן עכ"ז מקרו שינוי וכנז"ל למה לו להדחק ולפרש בדברי הרשב"ש דהיה עיר אחרת ששמה כן מאחר דהתם דלא יהיה כן עכ"ז השינוי פוסל ומוכרח לומר דדעתו לחלק בין שמות האנשים לשם העירות דבשמות העיירות מקלינן וכן חילק הג"פ בסי' קכ"ח סק"ג ד"פ ע"א וע' לה' כנה"ג בסי' קכ"ט הגב"י ס"ק מ"ה מ"ש בדעת מוהרח"ש לא זכיתי לירד לסוף דעתו ודבריו צ"ע אצלי וזה דלא כמ"ש הדב"א בקונ' י"א סי' טו"ב משם מוהרד"ך דהדין הנוהג בשמות המגרשים נוהג ג"ך בשמות הערים והכין חזינא לה' המכת"ם בש"ג סי' ד' דכ"ו דעמד בזה והעלה דשמות המקומות ושמות המגורשים שוין לענין שנופל בהם איזה שינוי חסיר או חליף או יתיר ושמה תראה דגם הריצב"א קאי. טה זו ומני"ר צירף לזה גם אל ה' המבי"ט ולא זכר שר תשו' המבי"ט האחרת אשר באה בתשו' מוהרלב"ח עי"ה (וע"ש בדכ"ה ע"ד שכתב על מוהרשד"ם דרצה לפסל גט שנכתב אישקופייא בלתי יוד ואהמ"ר הם דברים שפלטתן הקולמוס שלא מדעת בעלים דמוהרשד"ם הוא מהמכשי' ודוק) וכפ"ז נאספו שמה לדעת ה' המכת"מ עם ס' הפוסקי' הרשב"ש וריצב"א והמבי"ט וה' המכת"מ בעצמו וכן דעת ה' שדה הארץ בח"ג אה"ע סי' יו"ד דס"ב ע"א עי"ש וע' מכתם לדוד אה"ע סי' ט' דגם הוא בא אל עמק שוה שם העיר עם שם המגרש.

ובכן עלה נעלה לנדון הנצב לפנינו דלפי כל האמור אית כאן תלתא ספקי דיכלנן למעבד ס"ס להכשיר כי הוא זה ספק אי שנוי השם הוי פיסולה דאורייתא או דרבנן דדלמא הלכה כהסוב' דהוי דרבנן ואת"ל דהוי דאורייתא דלמא הלכה כהפוסקים דכל דכתיב בגויה וכל שום מהני להנצל מסוג שנוי השם ואת"ל דהלכה כהסו' דגם זה לא מהני דלמא הלכה כהסוב' דלא נאמר פקפוק זה דשינוי השם כי אם כשמשתנה לשם אשה או איש אחר אבל כל דלא נודע לנו שם אחר לשם זה לא מקרי שינוי השם. ומתהפך שפיר דלמא הלכתא כהאו' דזה לא מקרי שינוי השם ואת"ל דהלכתא כהפוס' דלמא מעלה ארוכה מ"ש וכל שום ואת"ל דגם זה לא מהני דלמא הלכתא כהסוברים דפיסולו דרבנן ואיכא ספקא אי מקרי זה שינוי השם ואזלינן בספקו להקל וכס"ס דארינגאס הידוע. והגם דאין הספקות שקולים דבכל הספקות איכא רובא לצד אחד הפוסלים מ"מ כל דאיכא תלתא ספקי לא בעינן שקול וכמבואר כל זה בדברי הפוס'.

ועלה על דעתי לומר מילתא דשרייותא כי לעד"ן דנדון זה דנכתב גולייא במקום גוייה אינו נכנס בסוג שינוי השם דאע"ג שכתוב בלמד דרך העולם דאין מרגישין הלמד ובקריאת השם אומרים גוייה דאפילו שם בלייא ואיסטרילייה דמה"ד צריכין להכתב בלמד עכ"ז בקריאת השם קורין השמות הנז' בלתי למד כי אם בייא אישטרייא כ"ש הכא דעיקר קריאתו הוא כן ואע"ג דכתוב בלמד כל העם אשר בשער יודעין שהשם הוא גוייא ומדברי מוהריב"ל דההיא דח"א סי' כ"ט יש לדקדק כן שכתבו וז"ל ואע"ג דאיכא בשאלוקי שהוא מקום הנתינה קצת אנשים שידעו לומר דבאותו הגט כתוב שם גוייא הוי מיעוטא דמיעיטא וכו' וקרוב אני לומר דכיון דליכא אפילו מיעוטא דמיעוטא דמקום הנתינה שידעי שאותו השם הכתוב בגט גייוייה הוא גוייה הו"ל שינה שמו וכו' עי"ש מבואר דאם היו כאן מחצה על מחצה וכ"ש רובא דידעי שהוא גוייא אע"ג שבגט כתוב גייוייא היה מכשיר כיון דידעי שעל אשה זאת נכתב הגט וה"ה בנ"ד דכל הרואה את הגט כתוב גולייא בלמד יודע כי היא האשה גוייא דלא מקרי שינוי. אך במעט קט החילוק הזה תשאנו רוח הפוס' ז"ל דמלבד דמתשו' מוהראנ"ח ח"א בההיא דאירינה מתבאר להדייא להפך עוד בה דגם ממוהריב"ל אין כאן ראיה דע"כ לא כתב מוהריב"ל ז"ל כן אלא היכא דבמקום הנתינה יודעים דבמקום הכתיבה כותבין כן ולכן קשרי כיון דהכתיבה נעשית כהוגן וכמו שהבין כן ה' המכת"מ בדמ"ב ע"ג עש"ה משא"כ בנ"ד דהכתיבה איננה כהוגן רק דאנו מתקנים אותה בקריאה בכגו"ד מי זה אמר דלא חשיב שינוי השם ולכן צריכין אנו למ"ש על ראש אמרתי' דהיינו הס"ס ובכגו"ד חזי לאיצטרופי ס' מוהר"ש ויטל ז"ל שהביא היכא דנסתפק אי צריך לכתב למד בנוייא וכנז'. וכבר כתב הג' מוה"ר בשע"א סוס"י מ"ג דבס"ס שרינן ליתן הגט לכתחילה עי"ד וכ"כ בס' מנחת משה חאה"ע סי' י"א וה' פורת יוסף אה"ע סי' ו' וע' במזה"ג סי' פ"ו אות ו' ופ"ז אות ג' וקנ"ג אות ו'.

ובהיותי עוסק לסדר הפסק הזה עיני ראתה למוהרא"ח ז"ל בס' תע"ל ח"ג בקונט' אגרת שבוקין סי' כ"א במאי דקאי מר בשם גולדא דהי"ל לכתב באלף אחר הגימל כפי הברת לשון המדינה באשכנז וכתב בויו ורב אחד רצה לפוסלו כתב וז"ל אנכי לא ידעתי מה הוא השינוי השם הזה כל זמן שלא ישתנה לשם אחר ואם במדינתם היו נשים שנקראת גולדא בויו ונשים אחרות שנקראות גאלדא באלף הייתי מודה לו כיון שלא יודע מי האשה המתגרשת. וכן אם היה משתנה פירוש השם כשינוי כתיבתו בין נכתב בויו לנכתב באלף אז ודאי דלכ"ע הגט פסול כיון שיש שינוי השם גמור אבל כיון שבמדינתם כל הנשים הנקראות בשם זה נקראות גאלדא באלף ואין אשה אחרת שנקראת גולדא בויו א"כ הוא טעות הניכר ואין בו שינוי כלל. וגם בפירו' השם אינו משתנה הכונה וכו' יעו"ש. ואתה תראה דהרב נקיט למילתיה כהלכתא פסיקתא ולא זכר שר המחלוקת שיש בענין זה וכנ"ז. מ"מ הוא תנא דמסייע לן בזה סייוע שיש בו ממש. וגם הלום ראיתי אחרי רואי לה' שד"ח סי' ל"ב דרי"ז ע"א שכתב משם צ"ץ החדש שכתב וז"ל אף אם במקום כתיבה לא היה שמה אלא אידייא וכתב אידא אין זה שינוי גמור דאף דבשינוי אות הוי חספא בעלמא וכו' בשם זה מאידא לאידא י"ל דהוי שינוי קל אף שלא הוחזק שם אידא לכינוי לשם אידייא וכו' ועכ"פ לא הוי אלא חשש פיסול דרבנן לפי שאינו שינוי גמור עי"ד דגם הוא משלנו.

גם ממקום אחר ישלח שלומיו הגט הזה שלום מן השבר דעתה נתפשט המנהג בין העם דלמי ששמה גולייא בלתי למד קורין אותה לגעגוע בלמד הגימל בשורוק ויש שקורין אותה בלשון לעז וולי נמצא דהטביעו הלמד תוך השם הזה. ואע"ג דלאשה הזאת לא קראוה גולייא בשורוק מעולם מ"מ כל הרואה הגט יאמר כי האשה הזאת עיקר שמה גוייא הן מצד כי עתה נעשית הלמד שרש:

ואי מצד שיחשבו שקורין אותה גולייא בשורוק והיא היא האשה הזאת ולא גרע מחניכה מה גם למה שחידשו רבני האחרו' דעכשיו שנהגו לקרוע הגט ולגונזו ליכא למיחש ללעז אפי' בשינה שם המגרש וכמו שאספתי בזה בסה"ק אה"א סי' קכ"ט אות י"ב ובמזה"ג שלי סי' פ"ו אות ז' לך נא ראה זהו מה שעלתה מצודתי להכשיר הגט הזה אחר שכבר נכתב ולהחזיק כחי ואונו. ואם שגיתי את"מ והוא רחום יכפר עונו אחלי יכונו לפני שוכן מעונו הצעיר דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט

תוכן העניינים

נושא האפוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה