אור ברסלב
נועם ירושלמי על שבת פרק יא › הלכה ג

נועם ירושלמי על שבת

פרק יא · הלכה ג

הלכה ב

קטע ב

שם (ה"ג) הזורק ד' אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ כו' רב חסדא אמר במודד לוכסן ואין סופה לירד ר' חייה בשם ר' יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיה ניטוחה:

ונראה לי שהוא (ט"ס) בירושלמי ונתחלפו השיטות (וכצ"ל) ואין סופה לירד (פי' שהוא כמו דמקשה בש"ס דילן (דף ק) והא לא נח) וע"ז פריך בירושלמי ג"כ ואין סופה לירד (פי' וא"כ לא הוי הנחה) ובכאן צריך לומר ר' חייה בשם ר יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה (פי' שהוא כמו דמשני בש"ס דילן (כם) א"ר יוחנן בדבילה שמינה שנינו) ואח"כ צריך לומר רב חסדא אמר במודד לוכסן. ר' חגי בעא קומי ר' יוסה לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן (ופירש הק"ע וכי לא שמעינן מהכא דשיפוע מדריגה כלמטן דאל"כ אפי' בדבילה שמינה יהא פטור כו' ושגה בזה (וכצ"ל כמו שהגהתי) והקושיא היא לרב חסדא דמשני במודד לוכסן. וע"ז בעי ר' חייה קומי ר' יוסי לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן וקאי אמתניתין (פ"ו דכלאים) דאמר ההם דשיפוע מדריגה כלמעלן והכא אמר כלמטן. דאל"ה לא הוי ר"ה (ועיין בתוס' שבת (דף ה) ד"ה בכותל משופע אומר ר"י דאיירי כגון שרבים מכתפים עליו הוי ר"ה) וע"ז פריך לית כאן הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטה וע"כ הוי כמונח בארץ ובכלאים תנן דשיפועמדריגה כלמעלן. א"ל תמן זרעים נהנים מן המדריגה ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת אילו אמר כשהיה שם חור והיא נהנית מן החור כשם שהזרעים נהנים מן הערוגה יאות (פי' וע"כ כיון שבני אדם שפין בה והיא נופלת ע"כ הוי כלמטן וע"כ חייב):

קטע ג

שם ר' יוסה ר' אבהו בשם ר' יוחנן כשהיה המקום מונדרן כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב אתא ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה. והנה המפרשים נדחקו בזה. ולי נראה דר' אבהו בשם רבי יוחנן משני כשהיה המקום מונדרן (פי' וא"כ ממילא היה הכותל משופע וע"כ אומר כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב ואמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה והירושלמי סובר דתוך שלשה לא בעינן הנחה על גבי משהו וכמו דאמרינן בשבת (דף ק) אמר רבא תוך ג' לרבנן צריך הנחה ע"ג משהו יתיב מרימר וקאמר לה להא שמעתתא א"ל רבינא למרימר לאו היינו מתניתין וא"ר יוחנן והוא שנח ע"ג משהו א"ל מתגלגל קאמרת מתגלגל אין סופו לנוח אבל האי כיון דסופו לנוח אע"ג דלא נח כמאן דנח דמי. והנה לשיטת הש"ס דילן הא דכיון דמתגלגל ע"כ אין סופו לנוח ע"כ בעינן הנחה ע"ג משהו והירושלמי אומר דע"כ אמר ר' יוחנן דבעינן הנחה ע"ג משהו אע"ג דהירושלמי סובר דתוך ג' לא בעינן הנחה על גבי משהו וע"כ אומר דשם בעי ר"י והוא שנח על גבי משהו והוא משום דהוי מקום מדרון ע"כ אין סופו לנוח דבודאי יתגלגל וע"ז אומר דמשום דשני ר' אבהו בשם ר' יוחנן כשהיה המקום מונדרן וע"כ אומר כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל תוך ד' אמות חייב אהא ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה. וע"כ מוקי בשנחה הוא משום דמפרש רישא כשהיה המקום מונדרן וא"כ בסיפא בודאי יתגלגל כיון שהמקום הוא משופע וע"כ אמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה ועיין במה שביארתי פ"ו דשבת (ה"ב) דבתוך ג' בעינן הנחה ע"ג משהו והוא מהירושלמי דגיטין. אבל לפי מה שביארתי דהירושלמי סובר דאפי' בזורק לא בעינן הנחה על גבי משהו ע"כ אמר הדין שאם הגיע לפחות מג' וראש החבילה היה למעלה מעשרה פטור ואף על גב דליכא מחיצות נמי פטור ודו"ק]:

תוכן העניינים

נועם ירושלמי על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה