פרק ה
הלכה א
(הל"א) הכותב שני (וכו׳) אם היה האחרון בסוף (וכו׳) היה האחרון בראש:
הלכה ב
(הל"ב) אע"פ שנתן בו דלת מחטיבו:
הלכה ג
(הל"ג) ונתכוין לכתוב יהודה:
הלכה ד
(הל"ד) וטעה אות א׳ יתלנו מלמעלה טעה את השם כולו יתלנו בין השיטין כדברי ר' יהודה ר׳ יוסי אומר מוחק מה שלפניו וכותב את השם וחוזר ותולה מה שמוחק ר׳ חנניה בן עקשיא אומר צריך לגנוז את כל היריעה:
הלכה ח
(הל"ח) הטועה בשיטה שלימה אינו תולה מנגד (בנ"א כל ההלכה ליתא):
הלכה ט
(הל"ט) אין עושין מגילה והלל לתינוקת (וכו') ואם עתיד להוסיף עליהם מותר:
הלכה י
(הל"י) שבע פוטיפרע צפנת פענח וחרה (וכו׳) נחלקים הכל:
הלכה יא
(הלי"א) ישראל ראובן געתם (בנ"א כל ההלכה ליתא):
הלכה יב
(הלי"ב) הכותב שם (וכו׳) ר"י אומר מותר:
הלכה יג
(הלי"ג) גוררן וגונזן:
הלכה יד
(הלי"ד) (ספר כו' עד המחתך ליתא) המחתך בספרים בחדשים (וכו') יגנזו אבל לא יניחם אלא במקום תורפה והן מרקבין מאליהם (והשאר עד סוף המס' ליתא בנ"א):
הלכה טו
(הלט"ו) לומר דבר מה (וכו׳) אמור א"ל צופה (וכו') במקום הטינא אלא במקום התורפה והן מתאבדין מאליהן:
הלכה טז
(הלט"ז) יום ישן אחד לי"ב חדש וחכמים אומרים אחד: