פרק ד
הלכה ד
(הל"ד) שאותיותיהם כאותיות:
הלכה ו
(הל"ו) ר׳ חנינא (נ"א חנניה) בן אחיו:
הלכה ז
(הל"ז) מן האחרון במיכה חול אפילו יה בנבות קדש אפילו אל (והשאר עד אלהים נצב שבהל"ט ליתא):
הלכה ט
(הל"ט) אלהים נצב (וכו׳) האמר הראשון חול והשני קדש ואל יהי מקום לזעקתי חול ואלהים אמר (וכו׳) צריך להיות קורא ומפסיק (והשאר ליתא):(נ"א) מלך מלכי המלכים מרומם גדול ונורא עליון: