נאות דשא· רבי דוד שלמה אייבשיץ
שאלה קל
אי לאו דמסתפינא הייתי אומר בשני ורדות שאין להם שורש א' כעובי אצבע והאחת קטנה ואפילו אותה הקטנה הפוכה שיש להכשירה בהפסד מרובה:
מהטעם שנתבאר דכיון דב' ורדות רבו המכשירין סמכינן על סי' דקטנות שיהיה לראיה שזו היא היתירה ושוב לא אמרי' בי' י"כ ומדברי הש"ך הנ"ל אין סתירה לדבר זה דמה דמוקי לה הש"ך בשורש א' שפיר קעביד דהא דין זה כ רמ"א סתם להכשיר ומבואר דאפילו באין ה"מ כשר ומש"ה ע"כ בשורש אחד מיירי דאינו אסור משום יתר ואין בו רק מחמת הפוך ובהא סמכינן על סימן דקטנות משא"כ באין להם שורש א' ואית בי' איסור מתורת יתרת דורדא נהי דלרמב"ם ורש"י כשר משום דסמכינן על סימן דקטנות לומר שזהו היתירה וכאלו לא נבראת כלל וכשר מ"מ לרמב"ן ורשב"א טרפה דהוי כאלו הקטנה ניטלה ממקומה וניקבה הריאה וכמו שבארתי לעיל בסימן קי"ז דמה"ט אוסר הש"ך ורדא בשמאל אף שאין היתרת במקום האבר ובארתי שם מדברי הנה"כ בקו"א דאסר לה מחמת שיטת הרמב"ן דהוי ניקבה הריאה ואסרה באין ה"מ ע"ש בדברינו באורך ובסימן ק"כ יעו"ש שבארתי היטב ממילא ה"נ בזו שהאחת קטנה דאסורה לשיטת הרמב"ן הו"ל לאסור באין ה"מ ובכל דברי רמ"א שם מבואר דמכשיר בזה אפילו באין ה"מ מש"ה הוכרח לאוקמי בשורש א' דאז אין בו רק מחמת ההיפוך וכשר מחמת סימן דקטנות אפי' באין ה"מ אבל לעולם מודה הש"ך לדברינו דבה"מ כשר אפילו באינם בשורש א' דסמכינן על רמב"ם ורש"י כך הי' נראה לי לכאורה:
אולם ח"ו בזה להתיר מאחר שהוא דבר חדש ופשט דברי הש"ך משמע לאסור באין להם שורש א' בכל ענין אפילו בה"מ וכל כה"ג הו"ל לבאר ולכן יש לאסור אף בה"מ מטעם דאיסור ב' ורדות אף שרבו המכשירין מכל מקום לדעת האוסרין הוא איסור מוזכר בש"ס ובמדינות הללו תפסו לאסור ואוסרים אותו אף בהפסד מרובה וכמו שכתב הט"ז שם בסימן ל"ה סק"ו במה שסיים רמ"א וכל אלו הדברים יש להקל וכ' דלא קאי אחסר ויתיר ושינוי יעו"ש ובפר"מ שם מבואר דזה אסור אף בה"מ מש"ה נקרא אצלינו איסור ברור לענין דלא סמכינן על סימן דקטנות ומכ"ש כשנצרף ונאמר דאפילו אי הוי סמכינן על סימן דקטנות הי' אסור לרמב"ן ורשב"א ולא היינו מתירין רק בה"מ ולכן כיון דהוי קצת איסור ברור אסרינן אף בה"מ ומכ"ש כשנצרף לזה עוד דעת הט"ז בסימן נ"ה שדעתו לאסור אף בה"מ מחמת שיטת הרמב"ן ממילא מכל הנך טעמי ח"ו להתיר בזה אף דאנן רגילין לסמוך אהש"ך לענין להתיר בה"מ נגד דעת רמב"ן ורשב"א הנ"ל מ"מ בהא בצירוף טעמים הנ"ל אסרינן אף בה"מ ולא כתבת כלל היתר הזה בשני ורדות רק להעיר לב המעיין באם יש עוד צדדים להתיר יוכל גם היתר הנ"ל להיות לסניף גדול להתיר אצל בלא"ה פשיטא דאין להקל:
אבל עכ"פ בנדון הקודם על משמרתי אעמודה להתיר ואין להעריך איסור ב' ורדות לאוסר דניקב האם מאחר דחזינן שאנו מתירין אותו בה"מ הרי דמעיקר הדין קיי"ל דשרי מש"ה שפיר מועיל סימן דקטנות להתירו אף באין ה"מ וככל אשר בארתי היטב בסימן הקודם זהו נראה לפענ"ד ברור בדינים הללו והנראה לפענ"ד כתבתי: