נאות דשא· רבי דוד שלמה אייבשיץ
שאלה קט
איברא דנ"ל דשלשה עדים החתומים על הגט אסור א' מהם לישאנה אפילו למאי דקיי"ל דשנים משום עדים והשאר משום תנאי ודלא כסברות הנודע ביהודה ואפשר דאפילו אם חתמו בלא ציוו הבעל כגון אם לא אמר כולכם דסגי בשנים אפ"ה אם חתמו כולם אסיר אחד מהם לישאנה וכמו שאבאר אי"ה:
וממקום שבאנו להביא ראי' להנו"ב משם מוכח איפכא והוא דאם כדברי הנ"ב א"כ קשיא על מהרי"ק והרמ"א וכל הנמשכין אחריו להתירו לעדי הגט ליטול שכר איך לא אשתמיט חד מינייהו לבאר דהיינו דוקא דאין חתומים בגט רק שנים דאז רשאים ליטול שכ עבור שמפסידים שאין רשאים לישא האשה אבל אם חתומים שלשה דאז כ"א מהם רשאי לישאנה נמצא אינן מפסידים כלל אם אסור שום אחד מהם ליטול שכר כיון דכל א' מהם יוכל לישאנה מטעם דבלאו איהו הוי סגי לדברי הנ"ב א"ו דלא כהני"ב אלא אפילו היכי דבלאו איהו הוי סגי מ"מ כיין שהוא בתוך המנויין ולעזו העולם עליו בראותם רגלים לדבר שא' מהם נשאה ומה דהוי קשיא לן בסימן הקודם (ד"ה ולכאורה) מה דלא עביד א"ב אי רשאי לישאנה דמזה הוכחנו דאפילו למ"ד משום עדים שרי אמינא דהא ליתא ומצינא לשנויי דבאמת ה"מ למיעבד א"ב בהכי ואטו כי רוכלא לחשוב מיהו שינוייא דתיקח לא משנינא אלא דאדרבא איפכא הוא דמש"ה לא עביד א"ב בהכי משום דאפילו למאן דאמר משום תנאי מ"מ אסור לישאנה וראיה לדבר ממוהרי"ק הנ"ל שכתבתי דמדסתמו דבריהם מוכח דאפילו בחתומים שלשה רשאים ליטול שכר וא"כ אנן הא קיי"ל כולם משים תנאי ואפ"ה רשאים ליטול שכר משום דאסורים לישאנה ואע"ג דביארתי (שם) דמצד הסברא למ"ד משום תנאי שרי דליכא לעז כלל יעו"ש בדברי מ"מ י"ל דהא ליתא דלאו כ"ע דינא גמירי שידעו דכולם משום תנאי וכי חזי עשרה חתומים בגט כדרך עדים הם חושבים את כולם לעדים וכי חזו דחד מינייהו נשאה ולעזו עליו וראיה דהא אמר התם מיחתם לכתחלה קרוב או פסול אמרה לה פסול דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא שיכשירו קרוב לעד ועיין בש"ך חו"מ סימן מ"ה שתפס גירסת זו ופירש דבדיעבד נמצא קרוב כשר למ"ר משום תנאי אבל לכתחלה אמרי לה פסול והכי קיי"ל משום דמחליף שהרואים יסברו שכולם כיוונו להעיד ויבואו להכשיר קרוב הרי דהרואים סוברים שהם ערים ואפילו לאמרי לה כשר היינו דס"ל דל"ח שיבואו להכשיר עדות קרוב החתום בשטר כיון דדינים מסירים לב"ד לא חיישינן לב"ד טועים אבל בנ"ד דחיישינן ללעז שילעזו בני אדם ודאי חיישינן לה שפיר לריב בני אדם דלאו דיני גמירי וסוברים שכולם הם עדים וכן להגורסים מיחתם בתחלה ונאמרו בזה שיטות הרבה אימת חיישינן לאחלופי בקיום שטרות ואימת ל"ח והובא בש"ך שם ועיין בב"י באה"ע סימן ק"ך ופר"ח שם וגט פשוט שם שהאריכו הרבה בביאור שיטות הללו יעו"ש וא"כ הי' מקום לומר דבאותן חתומים דל"ח בהו לאחלופי בקיום שטרות והיינו משום דלא יחשבו חותם לערים א"כ יהיו רשאים לישאנה למ"ר משום תנאי הנה אם שהיה מקום בזה לפלפל לכל השיטות וליישב שאין הדבר כן מ"מ להיות שהדברים במקומם ארוכים לא רציתי להאריך בזה. רק אומר אני בקצרה דדוקא לענין תחלופי בקיום שטרות שהוא דבר המסור לב"ד בהא ס"ל לאותן הדעות לחלק בין ראשונים לאחרונים הו אמצעיים לכל מר כדאית לי משום שהב"ד יבינו באותן החתומים שלא לעדות חתמי משא"כ סתם אנשים אינם יודעים לדקדק בכל אלה וכראותם חתומים הרבה אנשים הם בעיניהם כולם עדים ולכן חוששין ללעז וכנ"ל באופן דאפילו חתומים הרבה על הגט למאי דקיי"ל דכולם משום תנאי ואינם נקראים עדים כלל אפ"ה כיון שהם חתומים בשטר נחשבים בעיני העולם לעדים ואיכא לעז ואין רשאי א' מהם לישאנה ומה"ט נראה ה"ה אם לא אמר כולכם דהוי סגי שיחתמו שנים אפ"ה אם חתמו כולם אין רשאי אחד מהם לישאנה דכיון שהם חתומים בגט נראים כעדים ואיכא לעז ואפשר דהא גרע מהיכי דאמר כולכם משום דהיכי דאמר כולכם דהטיל תנאי בגט א"כ חתמו לשם תנאי דאם לא היה חתמו לא הי' גט כלל משא"כ כי לא אמר כולכם דהוי סגי בשנים א"כ ודאי חתמו לשם עדים כן נ"ל. עוד הי' נראה ה להביא ראי' לסתור דברי הנו"ב דהא אנן קיי"ל כר"א דע"מ כרתי וא"צ עדי חתימה כלל ומה שנוהגין לחתום עדים בגט הוא רק לצאת ידי ר"מ כמבואר בב"ש כ"פ וא"כ היכי דאין עדי חתימה עדי מסירה אלא מזמינן עדי מסירה אחרים אם כן י"ל דהעדי חתימה רשאים לישא האשה כיון דבלאו אינהי הוי סגי לסברות הנו"ב וא"כ איך התיר מוהרי"ק לעדים החותמים בגט ליקח שכר מטעם דאין רשאים לישא האשה ולמה לא ביארו דהיינו דוקא היכי דהן עצמם הן העדי מסירה אבל אם יש ע"מ אחרים אז אין רשאים הע"ח ליקח שכר אע"כ אע"ג דבלאו אינהו הוי סגי מ"מ כיון שהם חתומים בו אסורים לישא ודלא כהנו"ב. אולם בראי זו יש לפלפל ולפקפק ואין רצוני להאריך בזה אבל עכ"פ שאר הראיות שהבאתי הם לדעתי ראיות מכרחות באופן דאיכא לעז בכל גווני אפילו היכי דבלאו איהו הוי סגי והנראה לפענ"ד כתבתי: