אור ברסלב
נאות דשא שאלה עב

נאות דשא· רבי דוד שלמה אייבשיץ

שאלה עב

שאלה עא

לכבוד אהובי חביבי וידידי כו'. כתבת אלי על אודת שבא לפניך ריאה והי' בה יתרת בדרא דאוני ועל אותו יתרת שבדרא דאוני הי' בה מקממא יתרת כטרפא דאסא ודעתך להטריף דהוי תרתי לריעותא כיון דרבא בגמרא מטריף כל יתרת ומשמע אפילו בדרא דאוני וגם יתרת מקמא רוב הפוסקים מטריפין ודומה לזה כ' התב"ש סימן ל"ו יעו"ש וכתבת שקצת מהמתחכמים בעיניהם אמרו להטבחים שא"צ להשגיח על דבריך כי ממ"נ אם אין ניכר איזהו היתרת אין כאן מקום להטריף דמאן לימא לן דאונא הזו שיש עלי' היתרת מקמא הוא היתירה דלמא זו היא האונא הראוי' להיות ואונא אחרת היא היתירה וא"כ ליכא תרתי לריעותא ואם ניכר שזהו הוא היתרת אין לחוש ג"כ משום דדמי להא דקי"ל דכוליא שהקטינה טריפה ואם יש כוליא יתירה ונתקטנה לא חיישינן לה וכשר' דכיון שיתיר' היא אין אנו חוששין במה שיש בה ריעותא דיתרת מקמא אלו דבריו המתחכמים ואתה תשחק למו תלעג ואמרת ודאי אם לא הי' ניכר איזהו היתירה הדין עמהם אבל באמת ניכר שזו הוא היתירה כי אין לה סמפון בפ"ע כמבואר בדברי האחרונים ז"ל שזהו לאות שהיא היתירה וטרפה משום תרתי לריעותא ועוד הארכתי קצת ובקשת לכתו' אליך דעתי להצילך מחרפת האנשי' האל':

שאלת חכם חצי תשובה ודבריך ביושר נאמרים ואותן המתחכמים שמביאים ראי' מכוליא יתרה שהקטינה דבר זה מביא לידי גיחוך ולדבריהם אלו יהי' נקב ביתרת בדרי דאונא או מקמא יכשירו ג"כ כמו בכוליא יתירה שהקטינה ואי' איפא חכמתם ונשאתי עליהם את המשל הזה המובא בספרי המוסר אל הענין הערבות שכל ישראל ערבים זה בזה ולכן מוטל על כל א' להוכיח לחברו ואם הלה יאמר למוכיחו מה איכפת לך אף אתה אמור לו משל זה שבאו כמה אלפים אנשים בספינה והי' ביניהם שוטה א' ולקח מרצע ורצע את הספינה תחת מקום מושבו והתחילו כל אנשים לצעוק מה אתה עושה ויען להם מה איכפת לכם בזה הלא איננו נוקב רק במקום מושבי והשיבו לו אתה שוטה ואינך מרגיש כי כאשר יהי' נקב אפי' רק במקום מושבך תטבע כל הספינה ולא ימלט א' כך דבר הזה כי כיון שכל ישראל ערבים זב"ז יצויר שאיש א יחטא ועל כל העדה כו' זהו דברי ספרי המוסר והוא נודע והנה אני רואה כי דברי המתחכמים האלה המה קרובים ודומים ממש לדברי זה הנוקב את הספינה מאחר שלא ידעו לחלק בין זה לההוא דכוליא דשם שיש ג' כליות וכל א' הוא בפ"ע לכן אין שום לקותא מזיק בזו היתירה כי נדונית כלא תהי' משא"כ יתרת בדרי או מקמא שניקבה ודאי טרפה כי כיון שהוא ניקבה הרי כל הריאה נוקבה ומפקא זיקא והוא בודאי טרפה וא"כ ה"ה לכל ריעותא שבריאה פוסלת גם ביתרת דהא כתבו הפוסקים דכל טרפות דריאה הם בכלל ניקב והוי כניקב ואפי' אם יהי' איזה טרפות בריאה שלא יהי' מטעם ניקב מ"מ כיון שהיתרת עם שאר כל הריאה המה גוף אחד א"כ אותו הריעותא אשר ביתרת הוא בריאה עצמה שוב ראיתי שכ"כ ביש"ש פא"ט סימן פ"ט ע"ש וזה פשוט ונתבאר שמי שירצה להביא מיתרת דכוליא ליתרת דריאה דברי שטות הוא והכל הבל:

ויותר הו"ל להאנשים ההמה להביא ראי לסברתם מדברי הרמ"א בסימן ל"ה סעיף ב' בהגה"ה בששי וורדות שיש להם שורש א' כעובי אצבע והא' הפוכה והשני' אינה הפוכה אם שאינו הפוכה גדולה כשרה והטעם משום דזו ההפוכה קטנה הוא היתירה יעו"ש הרי חזינן דאע"ג דורדא הפוכה טרפה מטעם חליף דהוי כחסר וניקב כמ"ש רש"י בפ' אלו טרפות דחליף הו"ל כחסר.

ובדברי קצת אחרונים מבואר דחסר הוי כניקב וכן כתב תב"ש סימן ל"ה ס"ק מ"ז דהפוך ורדא הוי לקותא והוי בכלל ריאה שניקבה ע"ש אפ"ה אמרינן כיון דההפוכה קטנה מהאחרת דמזה ניכר שהיא היתירה לא איכפת לן בהפוכתה אע"ג שהוא כגוף הריאה ואלו מזה הביאו ראיה לסברתם לא היה כ"כ לשחוק בפי כל והיו אומרים דלא גרע ריעותא דיתיר מריעותא דהיפוך וכי היכי דהפוך אינו מזיק בדבר שהוא למותר ה"נ יתיר אינו מזיק בדבר שהוא למותר ולכן אין להחשיבו לתרתי לריעותא אבל עכשיו שהביאו לסברתם ראיה מכוליא יתירה שהקטינה כל השומע יצחק להם ואולם לאמת גם משם אין ראי' כי:

תוכן העניינים

נאות דשא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה