אור ברסלב
נאות דשא שאלה ע

נאות דשא· רבי דוד שלמה אייבשיץ

שאלה ע

שאלה סט

עוד אמרת לבאר לך בכלל כל דברי המג"א בסימן ד' ובסימן וי"ו שיש בהם מקושי הבנה אם אמרתי לבאר הכל באורך יארכו הדברים ולכן אכתוב לך בקצרה מה שנראה לי במקומות הצריכים ביאור כפי מה שציינתי בגליון הש"ע שלי ואם אמנם דעתי שעדיין יש מקום פלפול הרבה בזה מ"מ אני לא אכתוב לך בזה רק פשטות הדברים מה שצריך בהכרח לכל מתחיל ולא יותר מזה:

כתב בסק"ג וז"ל כוונת רמ"א כו' המוזכרים בסימן ק"ס ע"כ ר"ל מה שהפסול מצד המים בעצמותן דהא ס"ל לחד מ"ד דאינו מברך משא"כ אם המים מצד עצמן ראוים לנטילה והחסרון הוא מצד אחר כגון כלי וכח גברא וכה"ג בהא לכ"ע מברך כמ"ש המג"א בסק"ד ובסק"ו ע"ש (בס"ק ה' כ' וז"ל ולבוש כתב לברך על נקיות ידים כו' ר"ל דהלבוש כ' דאפילו היש מי שאומר מודה לברך עכ"פ על נקיות ידים דלא גרע מכל מילי דמנקי בסעיף כ"ב וא"כ קשיא על המחבר מ"ש דלא מברך כלל לכן תירץ דהך דסעיף כ"ב הוא דוקא אם רוצה עתה להתפלל בס"ק וי"ו לא כלי פי' בדיעבד ע"כ רצה בזה משום דלכאורה פי' דברי רמ"א כך הוא משום דכ' המחבר טוב להקפיד כו' ר"ל לכתחלה וע"ז מסיים רמ"א מיהו כלי וכח גברא אין מעכב לכתחלה והמחבר לא מיירי אלא בפסול אשר במים מצד עצמם בהא צריך ליזהר לכתחלה כך הוא משמעות הדברים ברמ"א אלא דע"ז קשה איך הביא בסעיף א' דעה שלא לברך והיכי אשכחן זה דהא אפילו בפסול אשר במים מצד עצמם אינו אלא טוב להקפיד ולכן פי' המג"א דברי רמ"א כאלו כתב מיהו דיעבד אינו מעכב ובאמת המחבר נמי מיירי מכלי וכח גברא שאין הפסול במים מצד עצמן בהא ליכא רק טוב להקפיד אבל פסול שבמים עצמן בהא יש דעה שאינו מברך וזהו שסיים המג"א עמ"ש ס"א. עוד שם באותו הס"ק היכי דא"א בענין אחר כו' רצונו לומר שאינו מעכב הברכה ומברך על נט"י ולא על נקיות ואפי' אינו רוצה להתפלל עתה עיין מג"א סק"ה. ובס"ק ז' כלי אבל ע"ג קסמין אסור עיין סי' כו' ע"כ ר"ל דבסימן קפ"א סעיף ב' מבואר דמים אחרונים אין נוטלין ע"ג קרקע משום דרוח רעה שורה עליהן וע"ג קסמין שרי דאין ר"ר שורה אלא ע"ג קרקע ממש בלי הפסק דבר אחר משא"כ מים אלו ר"ר שורה עליהן מן הידים לכן אסור אפילו ע"ג קסמין משום שילך אח"כ אדם על אותן הקיסמין:

שם שטוב שיהי' כלי התחתון מאוס ר"ל הכלי שנוטל ידיו לתוכו (בס"ק ט' ויברך על נ"י ר"ת על נקיות ידים ר"ל אע"ג דכאן אין הפסול במים מצד עצמם ובה"ג אין מעכב הברכה כמבואר במג"א סק"ו מ"מ הא גרע אפילו מהיכי דהפסול במים מצד עצמם דאית בהו דעות עיין במג"א סק"ה דב"ח פסק לברך על נטילת מטעם דלענין נט"י שחרית אין מזיק פסולים שבמים משא"כ כאן והיינו משום דס"ל להמ"א דלטעם ברי' חדשה צריך עירוי דומיא דכיור משא"כ בזה שאינו על ידי עירוי לא הועיל רק לתפלה לכן לא דמי רק לצרור ומברך להמחבר בסכ"ב על נקיות ואין חולק בזה אליבא דמחבר מיהו המגן אברהם פליג שם אף בצרור וזהו שסיים ועמש"ש:

(ובס"ק י"א להעביר דבניעור ל"ח שנגע כו' הוצרך לזה אף על גב דכבר סתר טעם זה בסק"א היינו לענין ברכה לבד כמבואר שם אבל כאן במחבר משמע דאפי ליטול בלא ברכה יש ספק אם צריך לכן הוצרך לפרש דל"ח שנגע ועיקר הספק אי אמרינן לא פלוג משום ברי' חדשה כמ"ש בט"ז סק"ט ומ"מ ק"ק מה שרשם המג"א על להעביר דהא לענין ר"ר ספיקא אחרינא הוא והיינו אם הר"ר מחמת השינה ואפי' ביום או מחמת הלילה ואפילו ניעור והספק שכתב המ"א כאן הוא רק לתפלה. ובס"ק י"ב והוכיח כן מתשובת הרא"ש כו' ר"ל דהב"י מסופק רק לטעם רשב"א כמבואר בט"ז סק"ט והב"ח הוכיח דאפי' להרא"ש לא פליג מדכ' הרא"ש בתשובה המשכים ללמוד מברך על נ"י ואלו לומד ביום ונוטל ידיו אף לרא"ש אינו מברך אע"כ בשחרית לא פליג ודחה המג"א דהתם שאני כיון שסופו להתפלל מש"ה מברך ואע"ג דבמנחה אינו מברך אא"כ מתפלל מיד מ"מ לענין זה גם הב"י מודה דאמרינן בשחרית לא פלוג דאפילו אינו מתפלל מיד מברך כדמוכח במחבר סעיף א' לפ"ד המ"א סק"ה ע"ש אבל דנימא דלא פלוג היכי דמדינא א"צ שום נטילה בשום פעם זה לא שמענו מש"ה בניעור נשאר ספקו דהב"י זהו כוונת המג"א ומזה תבין דמה שסיים אבל לדידן כו' הוא מיותר דאפי' לטעם הרא"ש נסתר ראיות הב"ח ודו"ק ובס"ק י"ג הכא לא נקט כו' אפי' ישן שנית כו' נ"ל דאזיל לשטתי' בסק"א דלדידן עיקר כרשב"א אבל להט"ז בסק"א צ"ל דהמחבר כאן מיירי באינו ישן אבל בישן ליכא ספק כלל דצריך ליטול ואפי' לתפלה כטעם הרא"ש וק"ל:

ובס"ק כ"ה צ"ע דבססי' קנ"ט פסק דלעולם כו' ר"ל המטביל ידיו לאכילה מברך ענ"י כיון דעיקר התקנה היה נטילה ע"ש וכלל כוונתו להשיג על המחבר שהביא כאן דעת הרא"ש דמברך על נקיות. ובאמת הרא"ש לשיטתי' דס"ל דתקנות הנטילה הי' משום תפלה ושחרית ומנחה שוים ובאמת די לתפלה בנקוי לכן כל היכי שעושה בין בנטילה בין בנקוי מקיים התקנה ומש"ה בנטילה מברך על נטילת ובנקוי על נקיות. משא"כ לדינא שהעלה המ"א בסק"א דהלכתא כרשב"א דעיקר ברכת הנטילה משום ברי' חדשה מש"ה במנחה אין מברכין כלל משום דעיקר התקנה היה נטילה ובמנחה דדי בנקוי ליכא ברכה א"כ בשחרית כשמנקה בצרור הי' ראוי שלא יברך כלל אע"כ דמברך על עיקר התקנה א"כ מברך על נטילת והבן וזהו שמסיים ע' סי' ח' סעיף ו' ר"ל דשם פסק ג"כ כך דמברך על טלית קטן להתעטף משום דנוסח הברכה כך הוא על עיקר המצוה ע"ש בט"ז סק"ו וק"ל. והנה ידעתי שלא יצאתי ידי חובת ביאור דברי המג"א הצריכין בסימן זה רק לא עיינתי כלל כעת כי אין רצוני להאריך ולא עשיתי מאומה רק העתקתי לך מה שציינתי בגליון הש"ע שלי:

ובסי' ז' במ"א סק"ב וכ"מ באגודה כו' ול"ג לפניך ע"כ ר"ל לאפוקי ממקצת גורסין לפניך ולפני כסא כו' ואז איכא מ"ד אע"כ דל"ג לפניך ול"ג נמי אפי' שעה אחת ול"ג נמי חולי וזהו הוכחת המ"א בס"ק שאח"ז מהאגודה דל"ג חולי ע"ש.

שם ובכתבים כ' דיש בו מ"ה תיבות צ"ל דל"ג אפילו שעה אחת רק גרסי לפניך וגרסי נמי חולי מיהו כמדומה דגרסי הכתבים אפילו שעה אחת ול"ג לפניך רק דל"ג נמי ולעמוד לפניך רק ולעמוד אפילו כו' ואיכא מ"ה תיבות מכוון וק"ל זהו מה שרציתי לבאר לך בסימנים אלו כפי הנלפענ"ד:

תוכן העניינים

נאות דשא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה