נאות דשא· רבי דוד שלמה אייבשיץ
שאלה סט
עוד שאלת לבאר לך דברי הט"ז בא"ח סימן ג' סק"ג בענין הנפנה ביהודא כו' כי יש בדבריו מקושי ההבנה והנה לא אבאר לך באורך פן יארכו הדברים רק אבאר לך בקיצור וכשתעיין היטב בדברי הט"ז ובדברי יובן לך היטב ואעתיק לך כפי מה שציינתי בגליון הש"ע שלי במקומות הצריכין ביאור:
כתב שם ויש עוד טעם לפי שהוא נגד ירושלים כו' הטעם הזה הוא טעם בפ"ע שלא לפי דברי המחבר וכמו שהאריך אח"כ והמחבר ס"ל הטעם הראשון. כ' עוד ת"ר הנפנה ביהודא לא יפנה כו' עד ואם יפנה ממזרח למערב יפנה נגד ירושלים ע"כ אציג לפניך הציור כדי שיובן היטב והוא כזה:
ובציור הזה הוא מבואר.
כ' עוד אבל צפון ודרום יפנה ובלבד שלא יפנה ממש נגד ירושלים בדרומה של יהודא היינו בחות ת' דשם אסור צפון ודרום אבל מזרח ומערב שרי ומה דלא אסרינן נמי מזרח ומערב משום גרירה יהודא כמו הצדדים שאעפ"י שאינן נגד ירושלים ואפ"ה אסור בהו מו"מ משום גרירה שנגררים להמקו' שאצלן כאשר תרא' בהציור שהצדדי' שבאות א' נגרר אחר אות ב ואות ג' נגרר אחר אות ד' וה"נ באות ת' יהיה אסור מזרח ומערב ולומר שהם נגררים אחרי אות א' ואות ג' היינו טעמא דלא חמרינן כך כיון דמקום זה של אות ת' אינו דבוק לאותיות ב' רק הוא דבוק לאותיות א' ג' דהיינו הצדדים והרי צדדים עצמן לא נאסרו רק משום גרירה דאות ב' ד' ולכן אין מקום ת' נגרר אחר הצדדין דגרירה אמרינן גרירה דגרירה לא אמרינן וק"ל. כ' עוד תניא אידך הנפנה ביהודא כו' כדלעיל ר"י אומר לא אסרו אלא ברואה ר"ע אוסר בכ"מ ר"ע היינו ת"ק כו'.
כתב עוד ולפע"ד דדברי הטור מוכרחים כו' ומ"ט שרי בציוי ביהודא מ"ש מהנהו צדדים כו' ע"כ הלשון מגומגם קצת וכוונתו דק' למה הצדדים נגררים אחר ב' ד' לאסור בהו מו"מ יהיו ג"כ נגררים למקום ת' ויהי' אסור גם צו"ד בשלמא המקום ת' אין נגרר אל הצדדים משום דהו"ל גרירה דגרירה כמ"ש תחלה משא"כ הצדדים עצמן מדוע לח יהיו נגררים אל שני המקומות דהיינו אל מקום ב' ד ואל מקום ת' לאסור הן מו"מ הן צו"ד אע"כ צ"ל דרוב אחר מיעוט אין נגרר לכן אין נגררים הצדדים אל מקום ת' ומה שנגררים אחר מקום ב' ד' לאסור מו"מ היינו טעמא משום דירושלים מחזיק יותר מחצי כל הרוחב של יהודא משום דיהודא הוא רצועה ארוכה וקצרה שאורכה על פני כל א"י ממזרח למערב ולכן רוחב ארץ יהודא הוא מעט ומחזיק ירושלים יותר מחצי הרוחב של כל יהודא ולכן הצדדים הם מיעוט נגד מקום ב' ד' ונאסר בהו מו"מ ומש"ה כ' רש"י זאת מה שיהודא הוא רצועה קצרה לומר שירושלים מחזיק יותר מחצי רחבה כנ"ל ומקום ת' הוא מעט ולכן אין הצדדים נגררים אחריו דרוב אחר מיעוט אינו נגרר וע"ז הקשה דא"כ לר"ע דאוסר בח"ל הא שם הצדדים הוי רוב ולמה נגרר אחר המיעוט ולא הו"ל לאסור רק המיעוט שהוא נגד ירושלים כי מיעוט אין נגרר אחר רוב להיתר כדמוכח ממקום ת' שאינו נגרר אחר הצדדים להיתר ה"נ בח"ל אותו המיעוט שכנגד ירושלים שפיר יש לאסור אבל עכ"פ צדדים ח"ל למה יהיו נגררים הרי המדינות שהם במו"מ של א"י דאסרינן להו מו"מ ה"נ יש לאוסרן צו"ד שיגררו לאידך גיסא אע"כ דרוב אחר מיעוט אינו נגרר א"כ גם מו"מ למה נגרר והציור כזה
ותראה בזה שבאות ב' ואות ז' אסור מזרח ומערב ובאות ד' ואות ה' אסור צפון ודרום. ואלו אותיות ב' ז' ד' ה' המה רק מיעוט עולם והצדדים שהם אותיות א' ג' וח' המה רובא דעלמא וא"כ קשיא למה צדדים אלו אסורים מזרח ומערב הרי כי היכי שנגררים אחרי אותיות ב' ז' לאוסרם מו"מ ה"נ יכולי' להיו' נגררים אחרי אותיו' ד' ה' לאוסרם צו"ד אע"כ דהא דשרי צו"ד ה"ט כיון שהם הרוב אינם נגררים אחר המיעוט וא"כ גם מזרח ומערב יהי' מותר וזהו כוונת הט"ז במ"ש ואמאי נאסר שם מזרח ומערב טפי מצפון ודרום. והבן בכל מה שכתבתי לך בביאור דברי הט"ז בזה כי חזרתי על צדדים וצדי צדדים וראיתי שאין דברי הט"ז מתפרשים רק ככל מה שכתבתי ודו"ק:
כ' עוד ואין לומר א"כ בגליל אמאי נאסור לת"ק צפון ודרום טפי ממזרח ומערב כו' רצונו לומר כיון דאמרינן שאין רוב נגרר אחר מיעוט א"כ בגליל שאין שם רק מעט מקום נגד ירושלים מדוע יאסור צפון ודרום בכל גליל ותירץ דחולקים כבוד לכל ארץ ישראל ולא לירושלים בלבד משא"כ בח"ל אף אם נימא דחולקים כבוד לכל א"י אפ"ה הצדדים הם רוב וק"ל ובמה שכתבתי נתבאר כל דברי הט"ז והנראה לפי עניות דעתי כתבתי: