נאות דשא· רבי דוד שלמה אייבשיץ
שאלה נט
וששאלת אודת פלוני שנתנדה בהיותו בדרך ובא לביתו וקיי"ל מנודה לעיר אחרת אינו מנודה לעירו אי מחויב הוא לנהוג בעירו כל דיני מנודה מי נימא דהא דאמרינן אינו מנודה לעירו הכוונה דבעירו אין עליו דין מנודה כלל וא"צ לנהוג נדוי או דלמא דהכוונה דאין בני עירו צריכין להתרחק וימנו אבל עכ"פ הוא עצמו מחויב לנהוג כל דיני המנודה ואמרת שמדברי הפוסקים בענין זה אינך רואה הכרע בדבר:
דבר זה הוא משנה מפורשת בדברי הר"ן ז"ל בנדרים דף זיי"ן בההוא דאמר התם מר זוטרא חסידא כי הוה משמת צורבא מרבנן כו' כתב שם הר"ן דמהתם מוכח דמנודה אפילו בני ביתו חייבים לנהוג בו נדוי והראב"ד ז"ל הביא ראי' דאין אשתו חייבת לנהוג בו נדוי משום דאשתו כגופי מההוא דאיבעיא לן מנודה מהו בתשמיש המטה ואם איתא הא אפילו קירוב בעלמא אסור ואפשר לדחות ראי' זו דאפילו את"ל דאשתו חייבת לנהוג בו נדוי משכחת לה לההוא בעיא במנודה לעיר אחרת שאינו מנודה לעירו ואפ"ה הוא עצמו מנודה הוא ואי מנודה אסור בתשמיש המטה הוה עצמו אסור בכך אעפ"י שאשתו מותרת עכ"ל הר"ן ז"ל הרי שאלתך מבוררת דהא דאינו מנודה לעירו היינו שאין בני עירו צריכין להתרחק ממנו אבל הוא עצמו נוהג בו כל הדינים הנוהגים במנודה ופשוט והנלפענ"ד כתבתי: