נאות דשא· רבי דוד שלמה אייבשיץ
שאלה ט
וזה אשר כ' הרב הג' הנ"ל על ענין הנ"ל:
לרוב הטרדות אשר אפפוני הנני מקצר ועולה בתכלית הקיצור ראש דבריו אמת בכתיבת הכינויים וסדרן אף שיש מקום לישא וליתן גם בזה ע"פ דברי הב"ש בשם אהרן סעדי' ונקרא בשם ישעי' יעו"ש על מ"ש על דברי רמ"א בתשובה. אך לפי המתבאר אצלי בתשובה אחת באריכות נמרץ עולה כהוגן דברי כת"ר ובדבר מה שהביא כת"ר דברי הנ"ש הנה דברי הנ"ש קשה להולמן אפי' אם ניתן לו בתחלה השם ביו"ד זוסקינד מ"מ הרי כבר כתבו הפוסקים דשם שנשתקע אין להזכירו בגט כלל וכמבואר בב"ש בהרבה מקומות בדיני שמות וא"כ מאחר שהדבר ברור שע"פ האותיות המתחלפות בשינוי השם זיסקינד וזוסקינד הם שמות מחולקים ומתחלפים וא"כ מאין ולאין נבא לומר לכתוב כפי הנחתו הראשונה ואשכחן אפי' אם השם שקורין אותו עכשיו הוא פירוש וביאור לשם הנשתקע כמו חיים ביבאנטע כ' הב"י דאם מזכיר גם שם חיים ושם חיי' נשתקע ממנו פסול וגם לדברי החולקי' בזה על הב"י נראה דמודי כאן ובדברי הב"ש ראיתי סתירה בזה מ"ש בשם מרגליות פעריל דאף שלא נקראת בשום פעם בשם מרגליות מ"מ אם שם העריסה הי' מרגליות כותבין מרגליות המכונה פעריל יעו"ש הרי להדיא דע"י מה שנקראת בשם הכינוי שהוא פירוש שם הקודש לא חשיב שם:
הקודש נשתקע ודלא כהב"י הנ"ל ובאות ש' פסק הב"ש דאם שם העריסה הי' שמחה ונקראת רק וורידא כותבין רק שם וורידא וצ"ע אבל מ"מ בנ"ד מהכ"ת לכתוב השם הניתן לו מתחלה ונשתקע ואמנם אפשר לומר דטעמו של הנ"ש דכאן עדיף טפי מנדון של הב"י והיינו ע"פ מה שראינו בג"פ סי' קכ"ט ס"ק קי"ד בשם גרשון וגרשום ח"ל שם ויש צדדים לומר דשמות הללו גרשון וגרשום קרובים זה לזה במבטא ובני אדם לא דייקי כולי האי ולא חשיב נשתקע ממנו שם גרשום במ"ם עכ"ל וכעין זה אפשר לומר גם כאן דס"ל להנ"ש דבמקומות שקורין בחירי"ק מסתמא ניתן לו השם בתחלה כך ביו"ד ולא חשיב נשתקע כלל בזה ע"י קריאת העולם ועיין בב"ש בשם פריבא ובריבא שכ' שם וז"ל אלא בשמות הדומין זה לזה אז הוי כאלו לא נשתקע כלל עכ"ל והם כדברי הג"פ הנ"ל ואף שעדיין יש לגמגם על דברי הנ"ש מצד החתימה דאלו דוקא מחמת קריאת העולם ולא דייקי במבטא כולי האי שפיר מחשבינן כאלו נקרא עתה שם הראשון משא"כ בכתב שהפרש נראה וניכר הוא לעין כל מה"ת לומר כן אך אפשר לומר דס"ל להנ"ש כעין מ"ש מוהרח"ש בתשובה סי' יו"ד וז"ל מ"ש הפוסקים שהולכין אחרי החתימה היינו שיש לו ב' שמות מחולפים כמו ראובן שמעון אז רואין באיזה שם חותם אבל בשם א' בענין כתיבת האותיות כו' דאם הוא כ' בשינוי אותיות הוא טעות שלו עכ"ל והביאו הב"ש בקצרה בשם יהושע ע"ש ואף דבשם כליפא וחליפא לא ס"ל כן להב"ש וכמו שהביא כת"ר מ"מ אפשר דס"ל להנ"ש דבקומות שכולם נקראים זיסקינד הוי כאלו נודע בבירור שגם זה נקרא כן אלא שטועה א"ע בחתימתו כן נ"ל בטעמו של הנ"ש בזה לכן שפיר אמר כת"ר בזה דיש לכתוב ב' גיטין ומה שחשש כת"ר שאין ליתן ב"ג אלא מדוחק לדעתי בנ"ד הרוצה לצאת דעת הנ"ש בזה אין מזחיחין אותו ועיי' מ"ש הג"פ בסי' הנ"ל ס"ק ק"ו שהאריך בזה ולבסוף כ' איברא שיש פעמים שכותבין ב"ג משום גימגום בעלמא כלומר שאין ספק גמור בדבר כי אם חומרא בעלמא כו' ויראה דאפי' בכה"ג אין לחוש כלל ואף שסיים שם ועת ומשפט ידע לב חכם ושקל בפלס הספק העומד לפניו יעו"ש מ"מ לצאת ידי הנ"ש ובפרט שהביא עובדא כדבריו ומעשה רב נכון לחוש לדבריו ולכתוב ב"ג ואולם הגט שיכתוב בוי"ו לו דין קדימה שכפי הנראה הוא היותר נכון מדלא הביא הב"ש כלל דברי הנ"ש בזה וגם סוף דברי הנ"ש במ"ש וז"ל שוי"ו היא במקום שור"ק ג"כ בל"א עכ"ל לית להו פתרא כלל כפי הנראה לכאורה:
ובנדון כתיבת היו"ד אחר הקו"ף שהוא חותם א"ע זוסקינד בלא יו"ד נראה דיש לכתוב היו"ד דטפי עדיף לכתוב מלא מטעם שראיתי בספר שמות בשם המבי"ט וז"ל כל היכא דמספקא לן אם יש לכתוב חסר או מלא טפי עדיף לכתוב מלא וטעמא כיון דכתבתי מלא תקנתי הקריאה להורות על הנקודה ואמרינן בפ"ק דע"ז דף ט' תנא תוספאה פי שהתנא מוסיף יו"ד או וי"ו או אל"ף להורות על המבטא עכ"ל. וכן הוא דברי רמ"א בסעיף כ"ח הנלפע"ד כתבתי הק' כו'