אור ברסלב

מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער

פרשה ד · פרק יב

פרק יא

גן נעול: והניחן גרסי':

מיחו כו'. לשון המחאה כזה שעושה מחאה בחבירו לאמר אין לך רשות בשדה זו כך הוציאו את עצמן מרשות אביהם:

כל אחת מהן גרסינן:

וסימנטירן. מצנפת:

יפקון כו'. יצאו לפלטין גדולה על פני השדה ששם שוחקין לפני המלך:

בעשותן כו'. על שם עמו אנכי בצרה והעד כמעשה לבנת הספיר כדלעיל ראש פסוק אתי כך יש ליישב הגירסא אבל בכל מקום שמצאתי המאמר הזה גרס אם בנפשותיהן היו שולטין כל שכן בנשותיהם ואולי שצריך להיות כן:

אחותי כלה גן נעול גרסי':

וצור אותם כו'. וצייר את צורת פניהם בכל קשרי אבותיהם כלומר בדמותם ובצלמם:

ברוני כו'. באותו לשון הוא שם של חשיבות כשמזכירו בסוף ביו"ד:

ה"ג בויקרא רבה פל"ב ובילקוט שם גן נעול אילו הבתולות גל נעול אילו הבעולות מעין כו' עד גן נעול גל נעול שתי כו' ועיין כל הנאמר בויקרא רבה פל"ב ובבמדבר רבה פ' ג':

אלא זה. לעיל בויקרא רבה ובבמדבר רבה פרשה כ' גרס אלא זו ופרסמה הכתוב:

שלחיך. משמע שבשביל זה נשתלחו ממצרים:

סימא. אוצר הסמוי מן העין:

שקנה בה. בסימא ההיא קנה את העבדים:

בטקסיס. בדגלי וטכסיסי המלכים:

ויהי בשלח. ויהי דרש נוטריקון ווי היא ורבים כן בפרשת בשלח רבה:

קצצה. אילן או יער שקוצצים ממנו ארזים:

דמייה כו'. הוא מדמה אותה לפרדס רמונים לשון בני אדם הוא מה שלח פלוני לארוסתו רמונים:

בואלה שמות. בספר ואלה שמות בפ' תרומה:

ה"ג תחש תחת עורות תחשים. ממש בעולם גרסי'. ופירוש עשאן ממשות של אלהות כד"א אני אמרתי אלהים אתם ודרש משי מלשון ממשות כך מצאתי בילקוט ישעיה:

יין שנתן להם כו'. נתבאר לעיל ריש פסוק מי זאת עולה:

אלהים המה וגו' גרסינן:

ועגילים. לשון עגול:

נזר הקדש. עיין לעיל בפסוק כמגדל דויד.

ומוקף כו'. ועל שם זה נקרא עגיל:

תלתי כו'. שלשה האחרים שחסרים עדיין מי"ג מה המה:

ששה ועשרים. שלעתיד נאמר וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם כו'. כן מצאתי בילקוט ישעיה:

כתובה. נדוניא שהיא מכנסת לו הוא כופלה:

ה"ג רבי סימון אמר כו' עד ובשמים במנין והוא כו':

ה"ג מאן היו ישראל כו'. פירוש מאנה ומהיכן היו ישראל מתפרנסין כל מ' שנה:

מנטרים. מגומגם ואולי שצריך להיות מתפרנסים מצאתי בספר ישן דגרס מנסכים ושוב גר' וממנו היו רוב הנייתן דא"ר יוחנן:

אפשר כו'. שיסתפקו מאשכול א' כל מ' שנה:

שלוחיך. בית השלחן שלך או ר"ל שהוא נעזב ומשולח ואינו מוציא פירות וכן משמע בירושלמי דשקלים בפי"ג שופרות:

ואיזה זה זה הנחל גרסינן:

על שפתו וגו' ועלהו גרסי':

ה"ג בירושלמי דשקלים רב ושמואל חד אמר להתיר פה של מעלן וחד אמר להתיר פה שלמטן ר' חנינא וריב"ל חד אמר כו'. ובפ' שתי הלחם גר' חזקיה ובר קפרא חד אמר כו'. ופירש שם רש"י מפרשא מלתייהו טפי והיא היא:

פה של מעלן. פי' כדאמרן בפ' חלק אמר ר' יוחנן לתרפיין ממש מאי תרפיין תואר פני' בהלכה וזהו מ"ש לקמן להתיר פה אלמים ומכל מקום מ"ש פה ותרף מזוניה משמע שהיא רפואה לעורר תאות המאכל וכך פי' הערוך ואולי שצריך להיות ותרף מזוריה ופי' וירפא מכתן ולכולם יש פנים בפ' חלק ובפ' שתי הלחם ובפי' הערוך ועיין קצתו ריש דברים רבה:

שילוחיך. דרש המשולחים והמרוחקים בזרוע וכדמפרש ואזיל:

אליהו כו'. כלומר על ידי אליהו עשה זה וכדמפרש ואזיל:

דתנינן תמן. בפ"ח דמסכת עדיות:

תוכן העניינים

מתנות כהונה על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה