מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער
פרשה ד · פרק יא
נפת תטפנה: נביאים אין פחות כו'. ואם שם היו שנים באחרות עאכ"ו:
ששעתה. כלומר שהיה בה צורך לשעתה ולעתיד ובילקוט בשם סדר עולם לא גרס לשעתה:
מביאין כו'. עיין במדרש קהלת בפסוק אין זכרון:
ה"ג וכל נבואת שהיתה שעתה ולא כו':
בכ"ד תכשיטין. הנזכרים בספר ישעיה ועיין בשמות רבה פרשה מ"א:
ה"ג כדבש זה שבא מצוף נוח לו כו' ועיין עוד בילקוט:
כדבש וחלב כו'. הדבש מחמם והחלב מקרר לפיכך שניהם כא' טובים שמה שחיסר זה מילא זה:
המאוששות. הבריאות והחזקות:
משטף של עזים. כשהיא לחה עדיין:
מי נאפה. כלומר מי הוא שיהיה נאפה כאן באור הזה ועיין בב"ר פרשה ס"ז:
חמוי. חמיו:
כלי קוריוס. פרש"י בב"ר פ' מ"ט כלי האריגה היתד והמסכה כלומר שהיו יכולים לארוג להם בגדים כשהיו רוצים ובמדרש קהלת בפסוק ושנאתי אני את החיים משמע שהם בגדים חשובים:
איפליקתא. לפי הענין הוא מין בגד חשוב ובשוחר טוב ובילקוט וברבינו בחיי ובספר תולדות יצחק ובפ' כי תבא לא גרס ליה ולקמן בפסוק גן נעול גרסינן ליה:
ולא היו גדלים. הקטנים הגדילו ובספרים הנ"ל הגירסא נשתנת לשבח:
החלזון. ברבינו בחיי ותולדות יצחק גרסי' חומט ובפרשת כי תבא גרסי' ג"כ חלזון:
נרתיקו. ביתו אשר הוא נתון בתוכו מיום היותו:
נשרפים. מאש הענן:
אמיינטון. בשוחר טוב גרס סיטון וה"ג בתולדות יצחק ורבינו בחיי ופירש בו רבינו בחיי סיטון פירושו אגד ועיין מזה בשמות רבה סוף פרשה ט"ו:
כנמיות. כנים:
מתגעגין. מחככין ומגנדרין וחבירו באיכה רבה בפסוק בלע ה' ובספרים הנ"ל גרס מתנענעין לשון ניענוע וגלגול:
בעשב הבאר. בעשבים שהיה מגדל להן הבאר וה"ג בהדיא בספרים הנ"ל: