מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער
פרשה א · פרק טז
הנך יפה דודי: שאם בקש לעשות לו כו'. ולפיכך אינו מקלסה בלשון פשוט ואחדות אבל היא מקלסו בלשון פשוט ואחדות שאינה יכולה להמירו וכך מצאתי במדרש בהדיא וזה לשונו אבל היא אינה יכולה להמירו ובספר ישן מצאתי טעם אחר שלא יאמר אדם לשנים היא משבחת:
אמרה לו כו'. אף נעים קדריש לשון רוגז וחרון אף:
בתאים. עיין במסכת מדות ובמסכת יומא פ' הוציאו לו:
מטלטלת. כביכול בלא נחת רוח:
וכדון כו'. ועתה אחר החורבן אפי' אם באת להצניעו לעמוד שם ששים רבוא קנים אינה מחזקת אותם:
מטחנא. לשון משיחה ומדה כלו' אינה נמדדת בהן להחזיק ולקבל אותם ובירוש' סוף מסכת תענית הגירסא בלשון אחר וכן באיכה רבה סוף פסוק בלע ה':