מתנות כהונה על קהלת רבה· רבי יששכר בער
פרשה א · פרק ח
כל הדברים יגעים:
קורא היום כו'. פי' כשהוא אומר קורא היום רצונו לומר כבוש שמה כלומר נאסף ונצמת יחד שמה וכן קורא לשון אסיפה הוא כמו עמים הר יקראו כמו שפי' רש"י ז"ל כד"א הזעק לי איש יהודה ורבים חביריו ושמה תרגומו תמן והיום תרגומו יממא וקורא הוא בלשון חכמה וכן כשהוא אומר סלע כעופרת ר"ל מיעוט חתיכות סלעים הן כמו מעות והוא כמו מעוט בחילוף טי"ת בתי"ו באותיות דטלנ"ת וכן הלועזים אינם קוראים שום תי"ו רפויה אלא כמו טי"ת ממש:
עופרת. תרגומו אבר כלומר חתיכה כזה שנחלק לאברים וכשהוא אומר מתפללות בטור מסכן ר"ל חתוכין שרויין חתוכין מתפללות מחותך ונחלק כדאמרינן בפר' המפלת פלאי פלאי פליה וחזייה במסכת גיטין וכך רבים שפי' כולם מחותך ומשובר:
טור. כמו תור שפירושו תרוי כד"א תרו ליה כולי יומא בחלבא וכמוהו רבים:
מסכן. מחותך כמו בסכין. גם כל דבר שנחלק הוא מסכן ומך שהרי נתמעט מגודלו:
כשהוא אומר שור משפט בטור מסכן ר"ל תרדין בחרדל כדאיתא בריש בכל מערבין שור משפט תרדין בטור מסכן בחרדל והם כולם תיבה כנגד תיבה ובספר א"א הביא בקצתן נוסחאות אחרות ובנוסחאות זו בקצתו פי' פירוש אחר וקצתו מחק ונלאתי לכתבו:
נשר שעריה כו'. נפלו שערות ראשו ונעשה קרח:
להדיה. כמו להדא וכן לקמן:
אזל כו'. הלך למקום מגדל צבעים להתרפות:
מיתאסייא גרסי'. ופי' להתרפות והיה שם ספר אחד פירוש אומן המספר שערות בני אדם ובקי ברפואתן אמר ליה בשביל כו':
א"ל ר"י שיטפו כו'. פי' השערות כדאמרי' מי פלג לשטף תעלה וכדאיתא בויקרא רבה פרשה ט"ו:
אלל. פירושו בשר כדאיתא במסכת חולין ועיין עוד בערוך ערך אלל ור"ל השערות יצאו מן הבשר:
והא סבית. לקחתי וקבלתי כלומר שמעתי שיש בו תעל ורפואה לרפאותו כד"א ותקח אזני שמץ מנהו סעל כמו תעל ואולי שצריך להגיה כן:
ואני העתקתי. ממקומי לבא לכאן למהר הרפואה:
מחיה. רפואה ומחית בשר:
קם. הספר והשתחוה לו על רגליו של רבי יונתן וא"ל כאן ברפואה זו היתה ראשית דברי לפני רבי באמש וכל זה דברי חכמה ולשון ערומים:
הדין עובדא כו'. עיין באיכה רבה בפסוק ויגרס (ג'. ז'):
ה"ג ואני מלמדו חמש מאות כו' עד ולמדו חמש מאות מינין בחטה:
ואמר לה כו'. בחטה באיכה רבה לא גרס ליה והוא הנכון ועיין שם:
הכי גר' מנית חטין דמניין ועיין לעיל באיכה רבה:
טובה ממינו גרסי':
דברי. ר"ל מינות וכן לשום ר"ל מינות עיין כל זה בפ"ק דעבודת כוכבים (דף ט"ז):
דברים בטלים. כלפי דברי תורה אמר כן ולשון תהפוכות תכרת:
שבשבילו אמר. כלומר שהדין עמו שהם דברים בטלים:
אף אני כו'. סוף פ"ק דעבודת כוכבים נא גרס ליה:
דימוס. לשון שבועה:
ה"ג על שנתפס על דבר אחד:
מן. ר"ל מן המינים:
השמים. לשון שבועה:
באיסטרטיא. ברחוב גדול כמו סרטיא ופלטיא דמסכת עירובין:
פלוני. ואותו הדבר היה כלומר דבר זה היה:
לאבדן. לעשות מהן צורך דבר ואבדון הוא בכך מי מותר:
מרחצאות כו'. בפ"ק דעבודת כוכבים גרס לעשות ממנו בית הכסא לכ"ג:
הלכה שאסור לשמוע מהן דבר. כדמפרש ואזיל לקמן דכתיב הרחק מעליה גו' והוא קלסו ואמר יפה אמרת:
כורסוון. כסאות:
ועד כמה. צריך להרחיק:
ה"ג מכאן היה מת רבי אליעזר בן דמא:
ה"ג באות עליו שנא' ופורץ גדר ישכנו נחש:
ולא נשוך היה. קושיא היא והרי כבר נחש נשכו והיה לו להניחו להתרפאות ואם ישכנו אח"כ נחש היה יכול להתרפאות ומשני שלא תשכנו אח"כ נחש דרבנן שאין לו רפואה ועיין בפ' אין מעמידין בפירוש רש"י ותוספות (דף כ"ז):
ומה הוה ליה ביה. כלומר מה היה לו לומר בזה להביא ראיה שמותר להתרפאות ממנו:
קרבני. לקבלה בתשובה:
בני הקטן. נולד לי מבני הגדול ובפ"ק דעבודת כוכבים יש שזו היתה העבירה קלה שבקלות:
להתגייר. כלומר לשוב לתשובה:
אינה חיה. בפ"ק דעבודת כוכבים איתא מתוך שאמרה זהו הקלה שבקלות מכלל דמינות נמי הוה בה משום הכי אמר שלא תחיה שנאמר כל באיה וגו':
חנניא בן אחי ר' יהושע גרסי':
ועבדון ליה כו'. ועשו לו המינין דבר מה של כישוף והכניסו אותו לעיר והיה רוכב על החמור בשבת הלך אצל ר' יהושע דודו ונתן עליו שמן או משיחא ונתרפא:
רבי יהושע חביביה גרסי':
כיון דאיתער כו'. שנער בך חמורו של אותו רשע אין אתה יכול לישב בארץ ישראל ירד משם לבבל ומת שם בשלום:
לגביהון. להיות מין כמוהם:
אזל. הלך ר' יונתן אחר התלמיד ומצא שעשה בן אפטוניו' ומשמע בערוך ערך אפטון שהיה מסרס עופות ובהמות שלחו המינים אחריו וכן אמרו ליה כו':
פרח. רץ וברח כדלקמן:
איתא כו'. בא וגמול חסד לכלה זו:
עסוקים כו'. בזנות היו עוסקים בנערה אחת:
כן אורחיהון כו'. בתמיה וכי דרך היהודים לעשות כן:
כיס אחד כו'. רמז הוא על הזנות ועיין במגלת אסתר ריש פרשה ה' ובויקרא רבה פרשה י"ב:
ה"ג ואינון פרחין בתריה עד כו'. פי' עד שהגיע לשער פתח ביתו וסגר הדלת בפניהם ואמרו לו אתה רבי יונתן לך וספר והשתבח לפני אמך שלא הפכה פניך להסתכל בנו שאלו הפכת והיית מסתכל בנו יותר ממה שאנו רצין אחריך היית רץ אחרינו להיות ח"ו כמותם:
גלוג. ספר והשתבח ותמצאם הרבה בספר הזה:
על מגן גרסי'. ופי' על חנם אתם משיבים באו ונעשה בינינו שכל מי שנוצח את חבירו יהא פוצע מוחו של חבירו בקורנוס וכן עשו והוא היה מנצח אותם והיה פוצע מוח שלהם עד שנתמלאו פצעים פצעים וכיון שבאו אמרו לו תלמידיו מן השמים סייעוך שניצלת מהם דאל"כ לא היית כדי להנצל שעברת על הרחק מעליה דרכך ואמר להם וכי בחנם נצלתי מהם הלא קבלתי עונשי שחמת מלאה אבנים טובות ומרגליות היה לי ועכשיו נעשתה מלאה פחמין:
והן מטהרין כו'. החכמים אומרים לו טהור על מה שהיה נראה בעיניו טמא:
ה"ג את הטמא ומטמאין את כו'. וכל זה הוא לו תשות כח ושברון רוח:
שמואל בר נחמן גרסי':
ה"ג כבר נאמר עין כו':
כמבין סידקו כו'. כמו מסתכל מתוך הסדק שבדלת שרואה אפס קצהו ולא כולו:
רבי לוי אמר ראו. מתן שכרן של אחרים:
ומתן שכרן. שכר עצמן לא ראו: