אור ברסלב

מתנות כהונה על קהלת רבה· רבי יששכר בער

פרשה א · פרק ד

פרק ג

דור הולך:

ה"ג ובא השמש ר' ברכיה כו':

משקיע. משקיע ומוריד לתוכו קדירות:

הוא אחרון. כשחוזר ולקח אותם מתוכו:

מי שאומר. כמו משאמר:

הוא אומר כו'. וכי צ"ל את הקטנה והרי בקל וחומר הוא:

ואני חוזר כו'. ופי' הכתוב אחיה אותם עם המחץ שמחצתי ואח"כ אני מרפא אותם:

ה"ג ואת אהרן וכתיב וישלח כו':

זה גדעון. וע"ש שעשה מריבה עם הבעל נקרא כן כדאיתא במסכת ראש השנה בפ' אין מכירין:

זה שמשון. שבא משבט דן:

וכתיב כו'. הרי ששמואל שקול כמשה ואהרן ואעפ"כ השוו אליו אלו שלשה כן פי' רש"י בפרק אין מכירין:

ללמדך שבית דינו כו'. בירושלמי מסיים ולא עוד אלא שסמך הגדולים מכאן ומכאן והקטנים באמצע:

ונאמר ובאת גר'. וכן הוא בפרק אין מכירין:

אין לי כו'. גרסא זו אינה לא בבבלי ולא בירושלמי ר"ל דה"ג אין לי אלא כו'. עד מניין מה תלמוד לומר כו'. ופי' פשיטא דאין לי אלא שופט שבדורו שופט שאינו בדורו מניין כלומר היאך יבא לפניו ומה ת"ל בימים ההם כו' וכן עולה ממש כגירסת הבבלי בפרק אין מכירין וכמו שהביאו רש"י ז"ל בפי' החומש:

ה"ג בן מנשה וגו' וסיפיה דקרא וידברו לפני משה ולפני הנשיאים ראשי אבות לבני ישראל:

האבות אבות. כלומר אצל בני גלעד כתיב האבות בה"א הידיעה לשון חשיבות ואצל משה והנשיאים הניחו ממשלתן ומתו במדבר לפיכך כתיב אבות בלא ה"א הידיעה:

יהוידע היה גדול כו'. כלומר אהרן היה נכפף לפניו שיהוידע היה נגיד ומצוה לאומתו בעת ההיא והוא דוגמת מה שאמר רבן גמליאל לרבי יהושע בפרק אין מכירין:

צדוק היה גדול גרסינן:

הכי גרסינן מימי יהושע בן נון:

פגם הכתוב כו'. שכתוב ישוע חסר ה"א:

פלוני. הוא עזרא:

ה"ג אהרן קיים היה עזרא כו'. דייק מדכתיב הוא עזרא אחר אהרן הראש לומר שהוא עלה אף על אהרן. שמלת הוא לשון חשיבות אצל הצדיקים ועיין בב"ר פרשה ל"ז או י"ל דדריש הכי הראש הוא עזרא כלומר עזרא הוא הראש לאהרן:

והארץ לעולם עומדת:

לא היה צריך כו'. מפני שהארץ טפלה ונבראת בשביל האדם וכדמפרש ואזיל לפיכך ראוי לומר הארץ תבלה והדור יתקיים בקיומו לעד ולעולם:

ה"ג והדור לעולם הוא עומד:

בתפקידיו. במצותיו:

בולה. בלה לשון לא בלתה:

והארץ כו'. שמוציאה פירותיה כמצוה עליה בעת הבריאה:

מלכות נכנסת כו'. ומושלת על ישראל בגלות וישראל עומד לעולם וישראל נקרא ארץ כד"א כי תהיו אתם ארץ חפץ וכדמפרש ואזיל:

דנוה. מעיר נוה:

מייתי לה כו'. מביא ראיה מכאן שנקראו ישראל ארץ:

ה"ג מנשה הוא ובניו היו כו':

מעמדת. מקיימת וכדמפרש ואזיל:

תפקידיה. מה שהפקיד וצוה עליה הקדוש ברוך הוא היא עושה ומשלמת כדלעיל:

מזונותיה. שכשאוצרין תבואה לפקדון צריכין לערב בתוכה עפר הארץ שגדל עליה וכדאיתא בב"ר פרשה צ' ועיין עוד שם:

תוכן העניינים

מתנות כהונה על קהלת רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה