מתנות כהונה על קהלת רבה· רבי יששכר בער
פרשה א · פרק ב
הבל הבלים:
כצלו של כותל כו'. שנתעכב שם כשעה חדא ועיין זה סוף סדרא קמא בפסוק מי יודע:
וטוליה כו'. וצלו עובר עמו:
כצלן של דבורים. מצאתי בספר אות אמת בשם פי' רש"י בד"ה כצל כנפי הדבורים שיש להם כנפים ואין להם צל:
בביבין. בשחין ומורסא כד"א תחות שופרא ביבא:
נהים כו'. נוהם כמצהלות סוסים ומייפה את עצמו וחפץ לישא אשה:
כחמור. לעבוד ולמשא להביא לחמו:
כקוף. מזוהם והולך כפוף:
אף על פי שהוא זקן מלך. וחכמתו וטעמו עמד בו:
כנגד שבעה ימי בראשית גרסינן:
כי שמים וגו'. הרי שסופן להבל ולכליון:
מאי אית לך למימר. כלומר הלא לא נברא בו כלום ואינו אלא קדושה ומנוחה ומשני מכל מקום כתיב על המחלל מות יומת וכ"ה בשוחר טוב בהדיא:
שראה אדם. אדם הראשון:
ה"ג שבחו של שבת שהמביא כו' עד עליה להקב"ה שבח ומזמור ועיין בב"ר פרשה כ"ב:
ה"ג אדם הראשון אמרו כו'. וסיום המאמר עיין בב"ר סוף פרשה כ"ב: