מתנות כהונה על ויקרא רבה· רבי יששכר בער
פרק ד · פסקה ג
משל לאורח כו'. רמז לווסת נדות של אשה כד"א אורח בזמנו בא וכל זה הוא סוף מדרש קהלת:
שפוי. נוח לילך בו ונקי ומסוקל:
בחטאות ואשמות אסור. כלומר ישמור עצמו שלא יבא לידי כך ואל יאמר אם אחטא אביא קרבן כמש"ה וטוב לשמוע וגו' מתת הכסילים זבח ועיין בפ"ק דחגיגה ד"ז וע"ש:
תדע לך. פי' שאפילו השוגג אינו טוב שהרי שגגה הוא והכתוב עושהו חטא שנאמר נפש כי תחטא וגו':