מתנות כהונה על ויקרא רבה· רבי יששכר בער
פרק ד · פסקה ב
אינו מספיק להבל כו'. אינו מספיק לתשלום גמול להקב"ה עלההבל שנתנו הקב"ה בתוכו ומשתמר בו ויצא ונכנס:
ה"ג לקמן בקהלת ו' ו' גם הנפש לא תמלא. אפילו הוצאת אינו ממלאה הגומא לצאת בריוח אלא בדוחק גדול וכדמפרש ואזיל כיצד כו':
כפיטורין כו'. פירש"י ז"ל פ"ק דברכות חבל שיש בו קשר ורוצים למושכו דרך חור קטן שאינו נמשך אלא בדוחק גדול:
ה"ג לקמן בקהלת כציפורין היוצא מן הוושט. פי' שמזרב זריב ומקלקל הוושט:
שמואל אמר כסילן רטוב. פי' קוץ ומתוך שהוא רטוב אינו נשבר ועומד בחזקו לבלע ולהשחית וכן בערוך גרס כגירסת הספר וכן בתנחומא פ' מקץ:
ולא לפי בנו כו'. זכותו לא נתמעט לו ליתנו לבנו אע"פ שזכות אבות יעמוד לבנים:
ולא לריח רע. כלומר אין נפשו קצה בהם:
בשופע. הרבה בלא שיעור:
הארץ. כמו שפירש לעיל ארץ לא שבעה מים:
הים. שנאמר כל הנחלים הולכים אל הים וגו':
מלכות. אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר פלגי מים לב מלך ביד ה' ופלגי מים נוטלים בשפע כדלעיל וגם הפרסום יאמתנו: