מתנות כהונה על דברים רבה· רבי יששכר בער
פרק ב · פסקה א
נתחיל פרשת ואתחנן:
ה"ג בילקוט אל תתירא אלה הדברים רבנן כו' וגירסת הספר יש ליישבה שיתור אלה הדברים דרש להכי שאמר ליה לברכן:
שלשתן כאחת. שיתפללן תכף זו אחר זו:
תובע צרכיו ויוצא לו. ולא יאמר קודם זמירות ותשבחות.
ויזעקו. זעקה היינו צעקה וסיפיה דקרא ותעל שועתם:
[ה"ג ויזעקו וגו']:
בצר לי. דרש ביצור של תפלה יש לי:
[ה"ג ויעמוד פנחס ויפלל ותחנונים כו']:
שאין לבריה כו'. בדרך חוב אין לו עליו כלום אלא דרך חסד ורחמים הוא עושה:
בלשון תחנונים. ולא בדרך דין ומשפט. [א"ר לוי גרסי']:
שלא תתפס מקום דבריך גרסי' כלו' ראה שלא יתפסוך בדבור ביתך כלומר בדברי עצמך או צריך להגיה דבורך וכן מצאתי שוב וכן כביכול הקב"ה נתפס בדבריו וכדמפרש ואזיל:
ואתחנן. הוא לשון וחנותי לשון חנם: