מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק צח · פסקה יט
ה"ג בן שהמר לאדונתו בן שהמירה לו אדונתו:
ומי ירבה. ר"ל מי הם הרבה והפציר ולא הניח ת"ל ורבו שהם החזיקו במריבה:
בעלי מחיצתו. אלו אחיו השוכנים עמו במחיצה ובחבורה אחת וחצים דרש לשון מחיצה ושוב דרשו מלשון חץ:
מה ראה. הכתוב להמשיל לשון הרע אל החצים:
דאמור כו'. לשון הרע נאמר כאן דרך משל ברומי וממית בעיר סוריא:
ולא ככל גחלים. אינו ממשיל לשון הרע לגחלים בעלמא אלא כו':
לפי גרסת הספר שגורס קיץ וחורף וקיץ צ"ל י"ח חדש אכן גופא דעובדא הביא שוחר טוב מזמור ק"כ ושם גורס י"ב חדש: