מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק יד · פסקה יג
מעתה. מכאן והלאה:
אדין. כמו עדיין:
שני בני היצהר. פ"ה זכריה ד' משמע שנמשחו בשמן המשחה שלפיכך קרא אותם בני היצהר כד"א תירוש ויצהר וכמו שפי' שם הרד"ק שמדבר בזרובבל ויהושע הנמשחים בשמן המשחה:
יכול קודם כו'. וביום שנמשח הקריב קודם המשיחה:
ת"ל זאת כו'. משמע שהמשיחה היא עיקר מלאכת היום והחנוכה היתה ג"כ ביום ההוא:
[שנתנדבו מעצמן גרסי']:
כארכן כך רחבן. הקערות והמזרקות והכפות: