מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק יד · פסקה ט
[מה ראה דן להקרי' גרסי':
כמיוחד שבשבטים גרסי']:
שהוא היה מביא לחם. הנזיר התגלחו ככתוב בפרשת נזיר:
[ה"ג הנשתה במזרק שחשבונו:
הכי גרסינן שבעים תיבות מכל ימי נזרו:
הכי גרסינן כנגד ע' אותיות האמורות בברכות דן]:
שפיטת. ששפט ישראל:
והולכים על גחון. עכשיו הולכים על גחון שבשעת שהסית הנחש את חוה קצץ הקב"ה את רגליו:
בשתי רגליו. דכתיב שפיפון ושפי הוא חגר ברגל א' מדכתיב גבי בלעם וילך שפי והוא היה חגר ברגל א' דכתיב ותלחץ את רגל בלעם:
[ה"ג שיביא עוד קרבן על נזירות כו' עד היה כנזיר כו':
ה"ג לאותו גילוח ולאחר גילוח הרג]:
שעיר. דרש כמו שער:
[מפי ב' בני אדם גרסינן]:
כבש לעולה וכבשה לחטאת. חדא מלתא היא לפי' חשיב להו כחדא וכן מנחתם ונסכיהם חדא מלתא היא שאין נסכים בלא מנחה ולפיכך נקרא בכל מקום מנחת נסכים:
ט"ו אותיות. שם המעין. עין הקורא אשר בלחי: