מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק ט · פסקה מז
שחקתם. כמו שאמר ויקומו לצחק:
[ה"ג את כי שטית זה המזבח לעגל]:
ואת כו'. ודרש את ואת וכן דריש כי וכי נטמאה:
המקבלו עליו באלוה וכו'. פירש"י בפרק ד' מיתות שכולה חדא מילתא היא שמקבלו באלוה באמירה בעלמא כגון שאמר אלי אתה ובלשון אחר פירש המקבלו עליו באלוה שלא בפניו ואמר לו אלי אתה בפניו ותנא סיפא לגלוייה רישא דאיירי אפי' שלא בפניו:
ולא התראה. עי' לקמן בסמוך:
ואם לא תשמעו לי. בפ' בחקותי:
שאף אהרן כו'. כעין שדרשו חכמים ז"ל לצבות בטן של בועל:
בדיבור לא יהיה. כדפי' לעיל:
הם הסיתו. ערב רב שממצרים היו:
שטעו אחריו גרסינן. ור"ל שטעו אחר העגל:
ירשיען כתיב חסר וי"ו לשון יחיד:
שמתו. חוזר על בניו:
[אחר קללות ע"ז גרסי']: