מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק ב · פסקה טו
ועל דבר שאין הימנו כו'. כך השיב לו השושבין:
שלו. כלומר הרי הכתוב קראם עם שלו של הקב"ה שנאמר וינחם וגו' לעשות לעמו:
[איני מבקשה זנה גרסינן]:
מיושבת. כלומר נחה ומתונה במעשיה:
מה אחריו. כלומר מה כתיב אחריו:
אינה מכוונת. מבולבלת ואינה מיושבת ומכוון דבר על אופניו:
אלואי. הלואי:
אין אותו השבה וכו'. איך השבח ההוא ראוי ושייך למעשים אלו:
[מה הוא אומר עליכם גרסינן]: