אור ברסלב

מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער

פרק ב

פרק א

פסקה א

קבע. קביעות ראייה וסמך וכל זה בב"ר פ' ס"ח:

מזוגין. לשון זוג כלומר נמנים בשוה:

ה"ג ומן האזכרות כו'. פירוש ממה דכתיב י"ח פעמים משה ואהרן וי"ח אזכרות בק"ש ובמזמור הבו לה' וכו' למדנו י"ח ברכות בתפלה:

פסקה ב

וישע כתיב. כלומר נוכל לקראתו וישע:

שמו בשמינו. ישראל כדלקמן בפ' זו דף קמ"ה ע"א:

פסקה ג

ניכרין. כל אחד ואחד לבדו ראובן לעצמו ושמעון לעצמו:

חבית זו גרסינן:

ודגלו כמנין ודגלו:

וגודלו. אצבעו. שמראה בו האזכרה. או פירוש ל' גדולה שמתגדל ומתרהב בי:

ודילוגו. ודגלו נוטריקון ודלוגו:

אלואי. כמו הלואי:

אמרו אלולי כו'. עיין זה בש"ה פסוק הביאני [ובפסוק מי זאת הנשקפה ושם הוא יותר מבואר]:

אילולי. כמו מי יתן הלואי:

פסקה ד

הגמונים וכו'. מיני שלטונים ושרים הם עיין כל זה בשיר השירים פסוק שובי שובי:

וישא בלעם. סיפיה דקרא וירא את ישראל שוכן לשבטיו:

וגדר. לשון גדולה והתנשאות כד"א הניחו לי מקום להתגדר בו פי' להתגדל:

פסקה ה

[ה"ג ומושלמים לי]:

פסקה ו

ועד שלא קבלו התורה לא עשה. לא עשה להם שום סימן חיבה או אפי' לא עשה ולא עכב אלא מיד כו' [וכן תמצא רבים בספר הזה]:

פסקה ז

ה"ג להיות עושין מפה וצבע:

פסקה ח

דייתיקי. שטר צואה:

פסקה ט

תנינן תמן. עי' בירושלמי בפ' מי שהוציאוהו:

כמערת צדקיהו. ומפרש בתנחומא כמערה שברח בה צדקיהו וגרסינן י"ב אמה אלפים אמה להילוך:

[ה"ג אך רחוק יהיה וגו':

פסקה י

ה"ג סיבב לכסא ד' מלאכים]:

מי שסיים כמו כשסיים:

מי כמוך. הרי כתוב מי וכתיב אין כאל הרי מיכאל אוריאל משמאל עיין פ' שופטים הארכתי קצת בזה:

ויאר לנו. ויאר בהיפוך אותיות אורי וכתיב אל ה' הרי אוריאל וכן אל נא רפא למפרע הוא רפאל:

פסקה יא

כד אינון עתירין גרסינן. פי' כשהם עשירים היה מונה אותם בטלאים שכל אחד ואחד היה נותן טלה וכשהם עניים היה נותן כל אחד ואחד אבן אחד. בזק היינו אבן כן פי' הערוך ועיין מזה בפ"ב דיומא:

אנפריאות. שטר חשבון:

מפקד. לשון חסר כד"א לא נפקד ממנו איש ומצאתי בקובץ ישן מספר הוא המניין בפרטות ומפקד הוא המניין בכלל:

פסקה יב

ה"ג תאמר שיש כו'. מי יאמר שיש בו כח לעמוד ביראת בוראו וכן הוא בירושלמי לשון מורגל:

ונתן שמו. במה שנקרא אברם נוטריקון אברם וכן המלאכים נקראים בשם הש"י מיכאל גבריאל וכן כולס:

פסקה יג

ה"ג והיה מספר הסופר כמספר וכו'. ובא לפרש מה דכתיב והיה מספר דמשמע שיש להם מספר והדר קאמר אשר לא יספר ואמר המספר הסופר וכולי כמו מספר הכתוב בתורה מכל העמים וקרי בי' מספר ר"ל התורה:

ומוציאו בולים. ה"ג בערוך ופי' בו מראה זכוכית וזכוכית עצמה [וכן תמצאנו בב"ר פי"ו:

ה"ג ילדיו מעשי יד]:

אינם שולטים אלא בלילה. כלומר כל שמחתם ושלטנותם שמראים הכל בלילה שביום אינם מראים מפני אימת המלכות:

פסקה טו

ועל דבר שאין הימנו כו'. כך השיב לו השושבין:

שלו. כלומר הרי הכתוב קראם עם שלו של הקב"ה שנאמר וינחם וגו' לעשות לעמו:

[איני מבקשה זנה גרסינן]:

מיושבת. כלומר נחה ומתונה במעשיה:

מה אחריו. כלומר מה כתיב אחריו:

אינה מכוונת. מבולבלת ואינה מיושבת ומכוון דבר על אופניו:

אלואי. הלואי:

אין אותו השבה וכו'. איך השבח ההוא ראוי ושייך למעשים אלו:

[מה הוא אומר עליכם גרסינן]:

פסקה טז

אינם חוטאים. בתמיה:

כשהיא קטנה. והוא הדין לקטן אלא מדכתיב אחות נקט לשון נקבה ובשיר השירים רבה גרס קטן:

אין הקב"ה מעלה עליהם. אינו מחשב עליהם חטאת:

לשעה. כלומר מה שקראן לא עמי אינו היה רק לשעה עד שיחזירם למוטב:

אפי' אחת שעה אחת ואולי שכך צריך להגיה:

בלא דעת סבורים. פי' אנשים חסרי דעת מבינים אותו שלא יהיה להם לאלוה כו':

פסקה יז

יוצר. אומן העושה כלי חרס:

זגג. אומן העושה כלי זכוכית:

זהבי אומן צורף זהב:

[ה"ג על הים לרוב ר"א כו':

פסקה יח

הדבר הזה גרסינן]:

מי שהוא כמו משהוא:

פסקה יט

נראה דצ"ל ד' פעמים בדגלים שתי פעמים בפרט וב' פעמים וכו':

סגולה אבן טובה או תכשיט חשוב:

[ה"ג כך צבאות יש לי בעולמי:

פסקה כ

ה"ג למי הוא נושא:

פסקה כא

ה"ג אומה או שלשלת יוחסין]:

פסקה כב

לא נתבעו. כלומר לא נתבקשו לשון תובע ונתבע:

זו היא שאמרנו כו'. דייק מדכתיב הכהנים כו' לכהן ש"מ דחשיבות אתא לאשמועינן:

פסקה כג

ה"ג ר"ע אומר על ההקרבה מתו. פי' שהקריבו אש זרה וכן הוא לעיל פ' אחרי מות ובילקוט פר' שמיני וכן הוא לפי דקדוק הלשון:

הקריבה. פי' שקרבו את עצמה ליכנס לפני ולפנים:

ה"ג שנאמר בקרבתם לפני ה' ר"א אומר אף משום הקריבה ופי' דר"ע סבר על ההקרבה לחוד מתו ולא על הקריבה ור' יוסי סבר על הקריבה לחוד מתו ולא על ההקרבה כדאיתא בהדיא בת"כ ובילקוט ריש אחרי מות ור' אלעזר סבר שעל כל אחד מהן על הקריבה והקרבה היו ראוין למות:

וה"ג בת"כ ר"א אומר כדי קריבה לעצמה וכדי הקרבה לעצמה:

[ולהלן הוא אומר כו'. כל זה פירשתי ריש אחרי מות:

פסקה כד

ה"ג להודיעך שלא היה עון:

ה"ג מיתתן של בני אהרן לפני כו':

פסקה כה

ה"ג שמהר סיני נטלו אפופסין]:

ודייה. ודאית שההנאה מזיו השכינה נקראת אכילה שממנו בא קיום וחיים לבעליה שנאמר באור פני מלך חיים:

[ונמצא בשושבין גרסינן]:

לגומיא. לפי ענינו הוא דבר שמצה [וה"ג לעיל ריש אחרי מות]:

פסקה כו

אמרה להם כך יעזרו עלי. כך יעזרו לי מן השמים:

פנימה וגו'. ממשבצות זהב לבושה כהן גדול הלבוש משבצות זהב:

תוכן העניינים

מתנות כהונה על במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה