מתנות כהונה על איכה רבה· רבי יששכר בער
פתיחתא · פסקה א
אמר ישעיה לישראל: בדברי תורה. שעסק התורה היא צהלה ושמחה אמתית וזולתה הוללות וסכלות:
בבתי כנסיות. בילקוט ישעיה גרס ציצי קולך לפלפין [לפנינו שם לכליין] פי' היה משורר לפני הכלות בקול נעים כעוף המצוייץ בקולו:
מסויימין. מסומנים ונכרים בעולם כל רואיהם יכירום כי הם בני אל חי:
ה"ג עניה מן הצדיקים וכן הוא לקמן בפתיחא ו' ואנו ואבלו ובילקוט ישעיה. ומלת עניה חוזר על הקשיבה את העניה מן הצדיקים:
ואם לאו. שלא תקשיב:
ענתותא. כלומר הרי ירמיהו איש ענתות וה"ג בילקוט בהדיא הא ירמיהו הענתותא:
ומתנבא עלך. דברי תוכחה וה"ג בילקוט:
קונן עליהם. ירמיהו היה מקונן עליהם איכה: