מתא דירושלים· רבי משה ליב ליטש-רוזנבוים
מסכת פסחים · הלכה ז
ע"ב טמא הוא טמא ואינו נעשה אב הטומאה לטמא עיין בש"ק מ"ש הפשט בשם הרשב"א ומ"ש הש"ק לקיים פשט שלו והוא דדרש באם אינו ענין צ"ע דא"כ לא נעשה אב הטומאה לעולם אפילו בנגע במת גופא דהרי הקרא איירי באהל המת ודוק ועיין ברמב"ם בה' טומאת מת וא"כ איך תני טמא מת ואי דמאן דתני טמא מת לא דריש ליה לענין אם אינו ענין ואוקי הוא למעוטי כלי חרס א"כ תקשה תו אמאי לא תני בטמא מת כיון דמוקמינן הוא למעוטי כלי חרס מאב הטומאה אלא ודאי כפשט דרשב"א ודוק: