אור ברסלב
מתא דירושלים מסכת מועד קטן › הלכה ד

מתא דירושלים· רבי משה ליב ליטש-רוזנבוים

מסכת מועד קטן · הלכה ד

הלכה ב

דף ב' התירו סיפן משום תחילתן עיי' ע"ש באו"ח סי' ש"א בטו"ז ס"ק ג' וביו"ד סי' רס"ו בטו"ז שם, ומה שתמה בש"ק כאן נראה לפענ"ד דמילתא דהוי טעמא משום סכנתא דקיימ"ל חמירה סכנתא מאסורה לא צריך לאשמעינן דהוי מק"ו מהנהו דאסורא דחמור טפי:

(עוד נראה לפענ"ד ע"פ מה דמסיק התם במס' ביצה דבאמת כולהו תנינא אלא דבעור ה"א דה"ה דערב י"ט נמי ובחניות ה"א דאפי' תריסי דבתים נמי וכדומה באינך משו"ה הוצרך לומר דדווקא משום סופן התירו תחילתן, משא"כ האי דלא תני' בשום משנה לא חשיב לי' דלא איירי אלא בהנהו דחשיב במשנה, אלא דהי' בכל א' ה"א להקל בדבר אחר משא"כ בהאי, אלא דלפענ"ד נראה דזה תלי' בגרסת המשנה לקמן ב"פ ב' אין לוקחין בתים ועבדים ואבנים וכו' וכן הוא ג"כ הגרסא בריף ורא"ש, ועיי' בתוס' יו"ט שם אבל בסוגיא הש"ס לא גריס במשנה אבנים ועיי' בעץ החיים על המשניות והשתא אי גרסינן במשנה אבנים א"כ גם זה הדין תנינא א"כ שפיר קשה דהו"ל לעולא ור"י לחשיב משא"כ אי לא גרסינן י"ל דלא חשיב אלא דברים דתנינן במשנה משא"כ האי דלא תני במתני' ודו"ק):

ונרא' לפענ"ד להמתיק יותר ולומר דלכאו' צ"ע מה מקשה הא התם לא חשיב ק הנהו דבאמת כבר תני במתני' אלא דבכל א' הי' ה"א כדאמר בגמרא התם משו"ה הוצרך לומר דהתירו סופן משום תחילתן משא"כ כאן מה הי' ה"א להקל עוד בענין מה יותר עד שיצטרך לחשבו ג"כ אלא דזה לק"מ דקושיתו היא דהאי דהכא דלא חשיב בשום משנה מכ"ש דהו"ל לאשמועינן אע"ג דליכא ה"א לאקולי יותר מ"מ הדין גופא הו"ל לאשמועינן כיון דלא חשיב בשום משנה, והשתא לפ"ז י"ל דזה תלי' אי גרסינן במשנה דלקמן פ' ב' לוקחין בהמה בתים ועבדים ואבנים כדאיתא באמת בגרסת הירושלמי וכן גרס הריף ורא"ש ג"כ א"כ לק"מ דבאמת תנינהו וא"ש יש ראי' לגרסת הריף והרא"ש ומתורץ קושית הש"ק:

תוכן העניינים

מתא דירושלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה