אור ברסלב
משפטים ישרים חלק שני › סימן רס

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק שני · סימן רס

סימן רנט

שאלה עמדו לפנינו קצת מיחידי ק"ק לעראייס וטענו שהם בעיר הנז' מתי מספר ונער יכתבם התושבים שבעיר הנז' ונלוו עליהם ממדינות אחרות אנשים הרבה רווקים עוסקים במו"מ מהם קוריטוריז בחצירות התגרים מהם יושבים בחנויות לישא וליתן ויש אשר עמדו אצלם שנה ושנתים ימים ויותר והמה בעומדם לפני המלך יר"ה עם שאר הקהלות שאלם המלך יר"ה כמה מהדרים בעירם והשיב אחד מהם למלך לאמר כי הם אנשי מספר כי הם י"ב בעלי בתים כמו שהמציאו עדים ע"ז. באופן כי למיעוטם לא הטיל עליהם המלך שום מס קבוע אלא שעכ"פ אינם נמלטים מכמה מיני מסים דשכיחי שאינם קבועים ודורונות למלך יר"ה ומשרתיו העוברים עליהם לפרקים וטוענים לאמר שהדרים אצלם ויושבים בחנויות לישא וליתן הם עושים להם השבעת עין יותר ויותר מאנשי העיר ולכן תובעים להם שיפרעו עמהם בכל מיני הטלות כיון שעוסקים אצלם במשא ובמתן וקבועים עמהם אע"פ שאין דירתם עמהם כי אדרבא הם הגורמים לפני העיר ליתן ונדרשנו מאתם להעלות ע"ס חוקה משפטם ודינם:

תשובה ראינו טענתם טענה נכונה דכיון שעשו עמהם קבע לישא וליתן מחויבים ליתן בכל מיני הטלות או שלא יתעסקו עמהם בעירם וכמ"ש מרן סי' קנ"ו ס"א אבל גר שבא ממדינה אחרת לעשות חנות בצד חנותו של זה יש להם למונעו ואם היה נותן עמהם מנת המלך אינם יכולים למונעו עכ"ל. ואפילו ברוכלים המחזרים בעירות מתקנת עזרה כתב מר"ן בס"ו וז"ל אבל אם אינם קבועים במקום ויושבים בו אלא מדעת בני העיר. וכתב מור"ם שם וז"ל בני העיר שעוסקים בסחורה בעיר אחרת אינם ברשותם וכו' אלא אומרים לה תנו כך וכך או מוחין בידם מלעשות בעירם עכ"ל:

הנה דברי הפוסקים פה א' שאין רשאי לשום גר הבא ממדינה אחרת לעסוק בעיר אם לא מדעת בני העיר ועם שרואין אנו שפשט המנהג בכל תפוצות ישראל שלא להקפיד בכך וכמ"ש מהריט"ץ ז"ל סי' קע"ו וכו' וז"ל אע"ג וכו' דמן הדין היה דכיון שנושא ונותן בממונו שם חייב אעפ"י שאינו דר שם. כמ"ש מהר"ן איסראל"ן ז"ל מ"מ השתא דכל מקומות ישראל אינם נוהגים כן ואין פורע מס מי שאינו דר במדינה אפי' יהיה נושא ונותן כל השנה במדינה ואינו פורע מס אלא דבר מועט עכ"ל מ"מ לא פשט המנהג כן שלא להקפיד אלא בערים הגדולות שהגרים ממקומות אחרים הם מיעוטא דמיעוטא לגבי בני העיר ואין נעשין כ"כ השבעת עין לבני העיר אך בנד"ז שהגרים מרובין ובני העיר מועטין לגבי דידן כל אפייא שוין שחייבין ליתן ואדרבה דאין כל ההטלות לעיר ואין בדין שהם יאכלו טוב הארץ להסתחר ולישא וליתן כרצונם והם יפרעו בעדם לכן דינא הוא שיפרעו עמהם כל מיני הטלות הבאות לעיר או יפנו מאצלם בין היושבים בחצרות התגרים בין היושבים בחנויות כולם יפרעו עמהם כפי אשר יעריכו אותם זהו הנ"ל בדין זה ומתשו' מהר"ם אלשיך נר' דכל שנותן מס למלך המלכות ההוא אין להם לעכב עליו. וענין כזה בדרכי נועם האריך בו ומסיק קצת כפסק שכתבנו ולראיה, ח"פ והשו"ב וקיים. וחתו' הרבנים המובהקים כמוהה"ר הרב המחבר זלה"ה. וכמוהה"ר ברוך טולידאנו ז"ל וכמוהר"ר פתחיה מרדכי בירדוגו ז"ל:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה