משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן רנג
שאלה ראובן כשנשא אשתו לאה התנו ביניהם איזה תנאים כיצד תהיה ס' חלוקתם לאח"מ ואח"כ בטלו התנאים הנז' וחדשו תנאים אחרים וכשמת הבעל הוציאה האשה טופס כתו' וחידוש התנאים הב' ויורשי הבעל טוענים שראובן עשה מו' על ביטול התנאים הא' ושהם עיקר וחפשו חפש מחופש ומצאו שטר מודעה מהו הדין:
תשובה אמת הדבר כי תחלה כשהמציאה האל' טופס הכתובה שנשאה שלא כפי תנאי המגורשים רק כפי התנאים שהתנו ביניהם. וס"ל כתוב שהיו ביניהם תנאים אחרים ובטלום וחדשו תנאים אחרים והם שאם נפטרה האשה ולא הניחה זש"ק שיטלו יורשיה עשרים אוקיות ואם נפטר הבעל בין הניח זש"ק בין לא הניח תחלוק עם היורשים והיו יורשי הבעל מצטמקים ורע להם ואמרו שהבעל מסר מודעה על חדוש שנוי התנאים והיא גנבתה וחפשו ומצאו בחנות המו' וטופס מהתנאים הא' והם שכתב הסופר וז"ל שאם נלב"ע הבעל בלי זש"ק ממנה שתטול מנכסיו סך ש"י דוקא והשאר ליורשיו מהאשה הא'. אז אמרתי לה שהתנאים הא' הם הקיימים כיון שמסר מודעה והלכו הסופרים ושמו לה סך ש"י אח"כ אמרו לי שהבעל הניח זרע ומת בתוך ימי אבלו של אביו. לכאורה אמרתי שלפ"ז צ"ע אם תחלוק שהמדקדק בלשון התנאי שכתב שאם נלב"ע הבעל בלי זש"ק שתטול סך ש"י ולא כתב הצד האחר שאם היה זש"ק מה יהיה. ואחד מהיורשים טוען שהוא זוכר שכך אמר לו אביו שאם לא היה לו זש"ק היא תטול ש"י אבל יורש שממנה הוא יירש עם שאר אחיו וזהו כוונתו וכך היא רדיפת הלשון שאם לא היה זש"ק יטלו יורשיו הכל חוץ מסך ש"י ואם יהיה לו זרע ממנה גם יורשיה יטלו עם אחיהם אבל היא אין לה אלא סך ש"ם. ואמת שפי' זה דחוק דפשיטא שיורשיו ממנה יטלו עם אחיהם מ"מ לפי דעתו כך נ"ל לפרש ואחר שלא נתבאר מה כוונתו יד בעל השטר על התחתונה דגם על הפי' האחר שאם היה לה זרע תחלוק ק"ק מה נשתנה יש לה זרע מאין לה זרע לגבי דידה וצריך לדחוק וליישב כמו שנאמר להלן ואחר שבכתובה כתוב שנשאה ע"פ התנאים ובתנאים לא נתבאר אלא צד אין לה זרע והצד האחר הניחו יד בעל השטר על התחתונה:
ודעדיפא מזה מצאתי בשם שו"ת הרשב"ש א' קבל ע"ע להאכיל את חבירו וצדד הרב לו' דאפשר דלהאכיל קאמר היינו לטרוח לקנות לו צרכי אכילה ומשל חבירו לא משלו כיון שלא אמר לשון וסיים כיון שפי' זה דחוק יד בעל השטר על התחתונה:
ועוד נר' דאפי' נאמר הצד השני שהוא דאם יש לה זש"ק תחלוק צריך לומר דהבעל חשש שלא תאכל האשה יגיעו ואם היה לה זש"ק אם יש תקנה שיחיה אחרי אמו והוא יירש את נכסיו מה שתטול אמו מנכסיו א"כ מוכרח שהזש"ק שזכר הוא שיהיה ראוי לחיות ולהתקיים ימים רבים כדי שיירש אמו. ואף דקי"ל בסי' רע"ו דקטן בן יום א' נוחל ומנחיל ובתקנות הצריכו שיהיה לו ל' וז"ל וכוונתנו בזש"ק שיחיה הזרע בחיי אמו ואחרי פטירתה ל' יום גמורים ויש לנו משא ומתן בדבריהם איך שיהיה כשיחיה ל' יום נוחל ומנחיל מ"מ בנד"ז צריך שיהיה ראוי לחיות ולהתקיים דכיון דכוונתו היא שיירש אמו לא מהני מה שיחיה ל' יום:
והנה המציאו היורשים עדים שהולד הזה מחיי אביו היה חולה קרוב לנפל וכל מה שחיה בעולם אינו אלא בדמות גוסס ולמיתה עומד וא"כ פשיטא דלא מיקרי זש"ק:
והנה יש לשאול אם הניחו אביו לילד הזה גוסס אי מיקרי זש"ק או לא פשיטא דפשיטא דלא מיקרי זש"ק והגם דקי"ל דגוסס נוחל ומנחיל שאם מתה אמו והניחתו גוסס יורש אמו להנחיל לאחיו כדאיתא בטא"ה סי' קכ"א ס"ז גוסס הרי הוא כחי ויכול לגרש ובמס' שמחות הביא גוסס הרי הוא כחי לכל דבריו ואם נשחט בו שנים הרי הוא כחי ויכול לגרש וממילא ג"כ נוחל ומנחיל דכיון דיכול לגרש ממילא נוחל ומנחיל דכיון שהוא תופס הירושה. ובנד"ז פשיטא ופשיטא דלא מיקרי זש"ק לקיום התנאי דלאו בחיות תליא מלתא ובקימה תליא מלתא שיהיה ראוי לקיום ובנד"ז כבר העידו עדים שלא היה כלל ראוי לחיות וא"כ פשיטא דלא נתקיים התנאי ולא תטול כ"א סך ש"ם וזה פשוט. באופן שמב' טעמים אלו לא מפקעינן ירושה דאורייתא בדברים שיש בהם אפי' ל' ספק דהיורשים מוחזקים ויד בעל השטר על התחתונה: