משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן רמה
שאלה עוד על ענין הנ"ל:
חזר וטען מרדוך כי החיוב שנתחייבו לו בסך א' תק"ם הוא בעד שקיבל על עצמו לעשות חברייא לגוים הגנבים ולזה הו"ל כעין חיוב הערב וטוען שאלמלא כן לא היה מנקה הגוים והיה נפרע בגניבתו ואחר שעל כן נתחייבו לו חייבין מדין גרמא בניזקין אחר שעל פי דבריהם פטר הגוים. והנה מלבד שזה עצמו באונס גמור היה מפי דברי השר שלא יצאו ממאסר הנחשדים עד ינקו הנגנבים לגוים מה בידם לעשות ועוד בלאו הכי הגנבים עניים מרודים ואפילו בלא נקיונם לא הוו מסקי מינייהו הגנבים כמה דמסיק תעלא מבי כרבא ועוד שהכחישו ואמרו מעולם לא גנבו מאומה ואיך נאמר שהזיקו אותם במ"א שנקו הגנבים. ולא עוד שטענה זו מוכחשת היא שהגוי הגנב היה עדיין תפוס ביד השר ולא הועילה לו כלום הנקיון שנקוהו. ומלבד כ"ז המציא א' מהמתחייבים עדות ב' עדים שלא היתה הפשרה והחיוב בשביל שינקו הגוים רק שיחה בעלמא היו משיחים עם בווידיר הנז' וכן בירר בעדותו העד שביד מרדכי עצמו כמשו"ח ביד המתחייבים וכ"ז אנו צריכים לו לא' מן המתחייבים הוא מכלוף ן' שלוש אבל לסובראדו א"צ לכ"ז שלא היה ולא נמצא בעת הפיוס כלל ולא נזכר כלל בעת הפיוס. ומ"מ הדין ד"א ששניהם פטורים מהחיוב ההוא:
איברא שבסך תק"ם שנתחייבו למרדוך בווידר אחר שלא נתחייבו הם עצמם רק אחרים נתחייב בעדם יש מקום ספק די"ל כיון שנפטרו הם עצמם גם אותם שנתחייבו בעדם פטורים כדין ערב שאם יש פטור ללוה נפטר הערב כנז' בסי' קכ"ט ס"ח בהג"ה ע"ש ויכול לטעון הערב אני לא נתחייבתי אלא אם יהיה חייב בדין הלוה ועכשיו שהוא פטור גם אני אין עלי חיוב:
ועי"ל דהכא דעיקר הפיטור משום האונס תינח אם נתחייב הנאנס אבל זה שנתחייב בעדו בלא שום אונס חיובו חיוב שהרי מדעתו נכנס בזה החיוב ויש להתישב בזה ונ"ל שצריך לפשר בזה. ואגב ראיתי להעיר אוזן בשטר החיוב שביד שם טוב שנתחייבו לו ב' אנשים בעד הנחשדים בכל מה שיחסר מגניבתו וא' מהנחשדים הביא יותר מהמחצית האסר ונפטר בזה ונשאר קצת חפצים לפי דבריו שחייב להביאם הנחשד השני אלא שטוענים המתחייבים מי יאמר שחסר מגניבתך מה שאתה אומר ומי האמינך בזה אני אומר שלא חסר לך כ"א זה שנמצא דוקא ואתה אין אתה יכול לישבע על זה כי לא מרשותך נגנבו גם בלא"ה אין אדם נשבע ונוטל והיאך ע"י שבועתך תטול. ונלע"ד שהדין עם המתחייבים בזה ומורי הוראה יגלו דעתם וציי"מ ולאפס הפנאי איני יכול להאריך: