אור ברסלב
משפטים ישרים חלק שני › סימן רלו

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק שני · סימן רלו

סימן רלה

שאלה בענין הנוצרי שהשיג גבול רשב"י ונטל מחצר ר"ש הנז' ובנה אוצר סמוך לחצירו וכאשר הסיעו המלך יר"ה מן העיר הטיל המלך יר"ה החצר על בני קהלינו ביותר ויותר משוויה וכאשר נמכרה לבני קהלינו עמד רשב"י לערער על הקהל כי הוא יזכה במה שגזלו הנוצרי ותחלה יש לשאול אם מכרה הנוצרי מדעתו לישראל:

תשובה הנה מקור דין זה סי' רל"ו ס"ז וס"ח כותי בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדה מחמת שהיה לו חוב על בעל השדה וכו' ואחר שתקף לו את השדה מכרה ליש' אחר אין הבעלים יכולים להוציא מיד הלוקח ע"כ. ולכאורה נדון זה כן הוא אך סיים בד"א שהודו הבעלים שאמת טען הכותי ונד"ז אינו כן שהבעלים אומרים כי גזל להדיא אלא שלא יוכלו לדון עם שתקיף ממנו ונפל פחד בלבו ומורך לבב הי"ל. אך יש לזכות לקהל מצד אחר שסיים מר"ן וכן אם היה שם מלך וכו'. וכן בנד"ז כן הוא דפשיטא שהיו שרים ושופטים ובנקל היה יכול לתובעו לפני השר והשופט לאמר בי אדוני הנוצרי רוצה לגזול אותי ובודאי לא היה יכול לנגוע בשל זולתו ומדשתק מחל:

ועוד אפי' נדמה נד"ז לס"ח בא הכותי בעקיפין שצריך להחזירו לבעליו מ"מ סיים שצריך לתת לו מה שנתן לכותי והרי הקהל נתנו לכותי יותר ויותר זה אם מכרה הנוצרי עצמו ועכשיו שנטלה המלך והטילה על ישראל נר' פשוט שאין על הקהל כלום כי הקהל מכח המלך הם באים ואפי' נאמר שבגזילה היתה ביד הנוצרי כיון שהמלך כעס על הנוצרי ונטל לו החצר ונטל גם המעט שהיה ביד הנוצרי בגזל מי יוכל להוציאה מידו. באופן אלו נשארה ביד הנוצרי לא יוכל שום אדם להוציאה מידו כ"ש שנטלה מידו המלך והטילה על הקהל מי יאמר לו מה תעשה. ולכן הדבר פשוט שצריך ליתן כל מה שנתנו ליר"ה בחלקה ההיא לערך הסך הגדול והוא הערך שנמכרה בו:

אלא שאומ' שהמלך לא הטיל רק החצר שהיא של הנוצרי אבל האוצרות לא נזכרו רק בעת כתיבת האלעק"ד שאינו לסופר יר"ה שיכתוב גם האוצרות וא"כ הם הוסיפו לכתוב דבר שאינו של הנוצרי ולא של יר"ה וא"כ מה שגזלו הם יחזירו לבעליו שהרי המלך לא איכפת ליה אם היו האוצרות בכלל או לא שאפי' אם לא היתה כ"א החצר היה מטילה עליהם בסך ארבעת אלפים אלא שי"ל מטעם אחר לא זכו בעלי החורבות כל עוד שלא החזיקו בהם חזקה גמורה הנוהגת בנכסי הגר שהרי כתב מר"ן סי' קצ"ד שישראל הקונה מכותי אינו קונה אלא בשטר עם נתינת הכסף וכאן אפי' אם יוציאו שטר שכתבו הערכאות לבעלי החורבה זו שמכרו לרשב"י ואפי' נחשוב אותו קנין בשטר מ"מ אין כאן כסף ואנן קי"ל שצריך שטר עם נתינת הכסף. אלא שיש לדחות ממ"ש מר"ן בד"א במקום שאין משפט ידוע למלך וכו' ע"ש. וא"כ בנד"ז הרי משפט המלך ידוע שע"י שטר של הערכאות זוכים כל הזוכים. ומ"מ שעכ"פ כל עוד שלא החזיק הר"ש בחורבה הנז' צריך להביא ראיה שזכו המוכרים לו ע"י שטר של הערכאות אבל אם נתנו להם בדיבור בעלמא אינו כלום:

ועוד יש לזכות הקהל שיר"ה לא נתן רק לבני אדם המפונקסים במנינם שנכנס הפנקס לפניו ונתן להם ואח"כ היו דוחקים אחרים ונכנסים וכל מי שהיה נותן שוחד לעש"ג היו כותבין לו ויש מהם ע"י שרים ואלי הארץ היו נכנסים ונוטלים חלקם וא"כ כל עוד שלא החזיקו ובא אחר ונתאלם עליהם זכה כיון שלא זכה מהמלך שהוא בעל הקרקע:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה