משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן רכד
שאלה בנים גדולים שמכרו חלקם וחלק אמם וחלק הקטנים בקרקע שירשו ממורישם והחזיק הלוקח בקרקע כמה שנים ועכשיו עמדו האשה והבנים הקטנים לערער:
תשובה דברי החכם הר"י בר שמעיה אמת שאין מועלת חזקה לא בנכסי האם ולא בנכסי בניה שאחר שבפי' איתמר בשטר המכר שהגדולים הם שמכרו חלקי האשה וחלקי בניה ממילא כל מה שהחזיקו בטל הוא וקרוב לדמות זה להא דאמרינן שהמחזיק שהוציא שטר ונמצא בטל נתבטלה החזקה ולכאורה יש לחזק החזקה מהא דסי' רל"ו ס"ה לקח א' מהגוי ושהתה בידו ג"ש ואח"כ מכרה לאחר אין לבעלים על לוקח ב' כלום שטוענים לו שהא' קנאה מהם ונתן להם שליש עכ"ל:
הרי שאעפ"י שהלוקח מביא שטר שקנאה מהגוי דוקא טענינן ללוקח ב' שמא לוקח א' קנה גם מהישראל אבל לא דמי כלל דהתם לא נזכר כלל שחלק הישראל נמכר שפיר טענינן אבל הכא שבפי' איתמר שמכר חלק האשה והיתומים הקטנים ודאי כל מה שמחזיק אינו בא בכח הגדול שמכרו מה שאינו שלהם ובאשר ערערו לא תועיל חזקה:
וגם מטעם השותפין אין להם חזקה אמת שנמצאת סברא לחכם לפנינו הרב מהר"י עייאש ז"ל דאם דבשגם המערער מודה שהמחזיק מחזיק בכח ממי שאין לו לא אמרינן דשותפין אין להם חזקה וכבר דחינו סברא זו באמת הבנין ומצאנו חבל נביאים בדור שלפנינו בתשו' מהר"ר אד"א ומהריב"ם ז"ל וחכמי תיטוואן ומהר"ר אד"א ז"ל כתבן מדבריהם מוכח שאין להם סברא זו כלל ובמקום אחר הארכתי בזה באופן שהחזקה זו לא תועיל וזכה המערער בדינו וקיים: